היי שרון אני רבה מלא עם בעלי בנושא העבודה ממש קשה לי רגשית ופיזית עם כל הבחילות החרדות והעייפות להעלות קצב בעבודה. ני גם לומדת במקביל, בעלי ממש מצפה שאעזוב את הלימודים (שיש לי עוד 4 חודשים לסיום הקורס) לטובת עוד משמרות ושעות בעבודה כי אני לא מצליחה לעבוד הרבה שעות כמו פעם. אני חושבת שזה טעות לעזוב את הלימודים. מה דעתך? איך ליישב את הדברים? מפחדת שאם אתעקש זה יוביל לפיצוץ ממש והכל יהרס, הוא טוען שאני חושבת רק על עצמי. ואם אוותר על הלימודים יחזירו לי את הרכב (שנלקח ממני בגלל המצב של פחות שעות עבודה) ואז יהיה לי גם יותר קל להשתנע ממקום למקום בעבודה (זו עבודת שטח) וזה יעזור גם בנסיעות לבדיקות וכו. אני ממש מתוסכלת, אני שבוע 6 או 7 לא בטוחה. זה העתיד שלי מהלימודים שיעזור לי להיות עצמאית (מזה גם בעלי חושש מעוד הוצאות וכאילו תומך בי אבל בתכלס אף פעם לא אמר יאללה בואי נפתח בגלל כל מיני סיבות- המטרה שלי לטפל בילדים) לעומת המצב העתידי שבעלי מציג . (חשוב לומר שזו לא עבודת חלומותיי להיות עובדת שטח במיוחד בחברה שלא מעריכה את העובדים ולא מטרתי בחיים) תודה על הסבלנות

הסתגלות למשפחתון... אמהות מקסימות, איך היה אצלכן תהליך ההסתגלות למשפחתון/מעון? כמה ימים, כמה שעות? ביום השני לדוגמה, כמה שעות השארתם אותו לבד? (שלי בת חצי שנה...)

הודיה 😃 איפה את??מישהי בקשר איתה? חסרה לייי

תינוקת בת שמונה שבועות זזה הרבה בלילה כאילו תמיד לא נוח לה כתוצאה מכך אני לא מצליחה להרדם תמיד דואגת מה אפשר לעשות

למבינות בעיניי אמבולנס. יצא שהזמנו אמבולנס. לפני שהגיע האמבולנס הגיע מישהו של איחוד והצלה שהרגיע אותנו והבנו שאין צורך באמבולנס. הוא אמר לנו שבקרוב יגיע אמבולנס ושממליץ לבטל אותו. בזמן שהתקשרנו לבטל הגיע האמבולנס. מול האמבולנס חתמנו על ויתור פינוי כעת יש לנו תשלום לשלם. האם ישנה דרך לבטל אותה? כי אחרי הכל התקשרנו לבטל לפני שהגיע.

מרגישה כל כך נוראאא שעצובה על ההחלטה להכנס להריון.. אני יודעת שזה נשמע נורא אבל אין לי כוחות להרים את עצמי!!!! אני מותשת ורק שבוע 7