סיפור לידה שלי💗 אז ככה , התחיל לי צירים משעה ארבע ככה- לא התרגשתי....כי אני היתי עם צירים מוקדמים,וחשבתי שזה עוד כאלה שלא מועילים. ואז הם התחילו להיות ממש כואביים ואמאשלי אמרה לי הולכין לבי"ח בהתחלה לא רציתי והמשכתי להתכתב פה באפלקציה חחח אחרי לחץ מאמאשלי ואחרי שהיא רואה שאני סובלת אמרה יאללה תארגני.. התלבשתי התאפרתי (כדי להיות יפה בדייט הכי חשוב בעולם!) יצאנו בחמש וחצי הגינו בשש עם פתיחה של 4! בקשתי אפידורל אבל לא הספקתי! נכנסתי לחדר לידה נהיה פתיחה של 8. כמה לחיצות ובעזרת אימא והמילדת המהממת שהיתה לי הוא יצא ברבע לשבע!!!! זה אומר שלא שאפילו לא עברה שעה מאז שהגעתי הוא היה בחוץ!!!! נולד 2.680 של אהבה אינסופית💗💗 רק עכשיו תוך כדי שאני כותבת אני מעכלת שאשכרה אני אחרי לידה! תודה לכן אתן מהממות ותמיד עודדתם גם בזמנים קשיים!ותמיד היה כיף להכנס לפה.. אוהבת אתכם😍😍😍
הריון ולידההריון ולידה
💬36 תגובות

תגובות (36)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בנובמבר 2018 בשעה 08:12
וואו הלוואי על כולנו לידה כזאת 🙏🏻 המון המון מזל טוב 🌟❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בנובמבר 2018 בשעה 08:12
הסיפור לידה הכי יפה שהיה פה!! 😍
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בנובמבר 2018 בשעה 08:14
יואו חמסההה איזה כיף!! בשעה טובה מהממת🎉🍾😍
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בנובמבר 2018 בשעה 08:15
וואייי שוקולד ציפס זה כל כך מרגשששש😍

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה החופר שלי טוב אז ככה ביום רביעי 27.2 הייתי בשבוע 41+5 הגעתי לביקורת וחיברו אותי למוניטור, המוניטור הראה קו בסיס לא אחיד, פעם דופק מהיר ופעם חלש וזה ממש הלחיץ את הרופאים והם התחילו לדבר איתנו על חדר לידה עם זירוז מפה לשם הרופא ביקש שמצא לאכול להתאוורר ולחזור להחלטה, יצאנו לאכול וחזרנו מתחברת למוניטור והכל תקין! הרופא משכנע להשאר לזירוז במחלקה רק שיש לזה תור של 6 בנות לפני... הבנתי מהדברים שזה לא כל כך דחוף כי מקודם דיברו על חדר לידה ועכשיו מדברים כבר על תור של 6 בנות החלטנו לחזור הביתה לנוח ולצבור כוחות והבטחנו לחזור יום אחרי... יום חמישי 28.3 מגיעים שוב בבוקר ומחליטים על זירוז כי שוב יש קו בסיס לא ממש יציב ... בודקים פתיחה והרופאה אומר: פתיחה שתיים וצוואר ארוך וסגור מחליטים על פרופס בשביל לקצר את צוואר הרחם וליצור פתיחה גדולה יותר והרופאה על שה סטריפיניג חזק (זה כאב למוות, ואז הבנתי שאם זה לא כואב אז זה לא ממש עובד... כי כבר עשו לי סטריפיניג בכל ביקורת) בשביל שמשהו יתחיל לזוז והוא שם לי פרופס והתחילו ישר צירים חלשים כמו כאבי מחזור ופעם בעשר דקות, עליתי למחלקה בעלי הלך לקנות אוכל ואני נכנסתי להתקלח והצירים מתגברים לאט לאט אחרי שעתיים מהפרופס מחברים למוניטור ואני לא הייתי מסוגלת לשכב והרופאה אמרה שהיא לא מסכימה בעמידה, איך שהיא יצאה מהחדר קמתי וסדרתי לעצמי את המוניטור והתחלתי להתמודד עם הצירים שבינתיים רק מתגברים (היה איתי עוד מישהי בחדר עם זירוז ועליה זה לא השפיע ואני כולי כאבתי והיא ובעלה ממש צחקו עליי שאני לא יודעת להתמודד עם הצירים והיא הייתה בלידה ראשונה שלה וכנראה לא ידעה ממש מזה צירים וכשראיתי אותה כל כך צוחקת אמרתי לה צוחק מי שצוחק אחרון ... לא מקנאה בלידה שהייתה לה שהסתיימה עם ווקאום והיא גם הגיע להתנצל בסוף...) שוב התקלחתי ושוב צירים שמתגברים ואני מתחברת לטנס ומתחילה לנשום שוב מצליחה בחזרה להתמודד עם הכאב הנורא בשלב הזה בעלי מתחיל להרגיש לא טוב ומזעיק חברה טובה כמו אחות שתבוא לתפקד במקומו ‌היא הגיע והביאה מליון אנרגיות חיוביות אבל עדיין הוא עשה מסאג'חזק יותר אז לא ויתרתי לו... אחרי שבע שעות עם פרופס הצירים מגיעים ל 7 צירים ב 10 דק' שזה כבר מידי הרבה מוציאים לי את הפרופס ובודקים פתיחה הפתיחה שלוש והצוואר עדיין לא מחוק לגמרי ומבחינתם אני עדיין לא בלידה הגוף עכשיו אמור לייצר צירים לבד כדי לקדם לידה בנתיים יש חדר לידה פנוי ומורדים אותי לשם נכנסת להתקלח עושה חוקן ומתחילה להיפרד מבעלי (שומרים נידה) התחבקנו מלא בכיתי מלא ותוך כדי יש לי צירים ואני בוכה יותר ומביאים לי לדבר עם הילדה (היא הייתה אצל ההורים שלי) בטלפון ואני רק בוכה יותר ובעלי כבר לא יודע איך להרגיע וחברה שלי מתחילה לחבק אותי ואומרת לי שזה במקומו ואני רק בוכה יותר שאין שום דבר שמחליף אותו
הריון ולידההריון ולידה
💬20 תגובות👍2 לייקים