הייתי מספרת

זה נטו ענין של הטיפוס הילד זה מאוד הרבה יכולת סבלנות שצריכה להיות לו אני לא הייתי ממליצה כי כמו שאני חושבת כל הזמן איך מה מו וממש חוסר סבלנות אז מה ילד מסוגל להכיל ?!

אני סיפרתי לבת שלי בת 5 בחודש שני/שלישי כי הרגשתי ממש זוועה וזה הלחיץ אותה, והיה לי חשוב שהיא תדע שזה מסיבה משמחת. הסברתי לה שהתינוק ממש קטן(הסברתי באיזה גודל- הפירות פה באפליקציה עזרו😉) ושהוא צריך עוד לגדול הרבה הרבה ורק בשנה הבאה הוא יוולד, ושהיא יכולה לבוא לדבר איתי על זה כשהיא רוצה. ובאמת זה לא היה בשיח יומיומי אבל לפעמים דיברנו על זה ודיברנו על עניין הציפיה וכמה זה כיף לחכות, וכמה טוב שהוא עדיין בבטן כי הוא גודל שם, אפילו בסוף כשכבר היה קצת מורט לחכות (ילדתי ב41+1😃) התייחסנו לזה בהומור שאיזה פינוקי הוא רוצה עוד להיות בבטן של אמא. הרגשתי שעברנו את זה ממש בטוב, זה נתן לה ביטחון שסיפרתי לה, והשגנו עוד דברים על הדרך- את הערך של לחכות בסבלנות לדברים.( יום הולדת שיגיע, בגד חדש שקנינו לחג, ואפילו ממתק לאחרי ארוחת צהריים)

נויה ילדה בוגרת יש לך וכנראה את אמא אם מיליון סבלנות כל הכבוד