הרגשה נוראית שבוע 10 פלוס 3.. מלבד הבחילות התחלתי להרגיש חולשה ותחושת עלפון בנוסף מרגישה ששורף לי הבטן מבפנים . כאילו תחושת חומציות כזאת נוראית :disappointed: כבר מתוסכלת מתה לעבור את כל הסימפוטמים

עד איזו שעה אפשר לתת תרבית שתן? .

נואשת גומרים עליי כל הביקורות של ההורים ושל הסובבים אוצי. יש לי תינוקת בכיינית.. משנולדה זה רק ידיים יצא מצב שרוב היום היא על הידיים. למשל אני שמה אותה על האוניברסיטה עשר חמש עשרה דק ואז מתחילה להתניע .. ואם לא ארים אותה הבכי יתגבר ויתגבר .. ככה גם בישיבה אין מצב לשבת איתה שהיא ערנית .. אני כל הזמן בתנועה איתה . היא מעייפת.. כוחם אומרים לי תני לה לבכות היא תתרגל .. אבל זה מתחיל בהתנעה של עצבים כי היא עצבנית מאןד מאוד.. ואז מתחיל עם בכי שמתגבר דמעות ואז לקינוח צרחות.. והיא מתייפחת נעשת אדומה.. בקיצור נראה לי הבנתן. הצעייפתי ורק חודשיים עברו מאז הלידה.. הצילווווווווווווווו! ואל תגידו מנשא כי יש לי ואני משתמשת שכבר הכתפיים והשכמות שלי מפורקות

התעיצות . בטא 686 אחרי איחור 3 ימים ממחזור לא גבוה מידי????

היי האם מותר לאכול פולי סויה (אדממה)?🙏🏻

אשמח לדעתכן 🙏🏻 אח של בעלי, יש ביניהם קשר ממש חזק ומיוחד. ביום שהשתחררתי מבית החולים לאחר שילדתי, הוא הגיע בערב לבקר עם ילדיו. אני הייתי עם תפרים עד הטוסיק, ולא יכולתי להכנס לשירותים. פתאום כשהם היו כאן הרגשתי צורך עז לשירותים וזה לווה בבכי ממש חזק שלי מרוב כאבים.. שלחתי מייד הודעה לבעלי שיפנה את כולם מהבית באלגנטיות כי אני סובלת ולא רוצה שישמעו אותי ככה. חודש לאחר מכן, אחיו הגיע שוב לביקור בהתרעה של 5 דקות.. כולי עייפה, אבל כמובן שזורמת. מהרגע שנכנס, העיר על המעלות של המזגן (24) העיר לי שהוא כל היום על הידיים וכו.. הרגשתי שמהרגע שהגיע רק מבקר את האמהות שלי והרגשתי לא נינוחה. בנוסף, כל פעם כשרואה את התינוק שלי הוא לא מפסיק לומר כמה דומה לילדים של בעלי (כשבפועל זה ברור לכולם כי התינוק שלי דומה לי) וזה משהו שמרגיז אותי מאוד, אבל שותקת. הקש ששבר את גב הגמל היה כשהשארתי את התינוק על הספה ממש רחוק מהקצה, עטוף בשמיכה, והלכתי לשניה לחדר להביא משהו. כשחזרתי הוא ממש הפציר בי לא להשאיר ככה את התינוק שהוא יכול ליפול לי. נחנקתי. לא ידעתי מה לומר. שתקתי. מרוב בושה ותחושה שמנסים לצייר אותי כאמא לא טובה, הרמתי את התינוק וזה כנראה הצטייר בפניו שאני ״ שמה עליו זין״ תוך דקות אחדות הוא פתאום קם והלך..אתמול בריב עם בעלי (עבר שבוע מהמקרה) פתאום הטיח בי כי אחיו היה אצלנו רק פעמיים בבית, וכף רגלו לא תדרוך אצלנו שוב- בגללי. לא האמנתי למשמע אוזניי. מסתבר שהם ראו בתגובה שלי זלזול וחוסר כבוד. הסברתי לבעלי ששתקתי מפאת כבוד, ויכולתי להתפרץ ולבקש שיפסיק להתערב לי, ולא עשיתי זאת. הסברתי לו את העמדה שלי והוא קיבל אותה. עכשיו השאלה שלי היא האם אני צריכה להתנצל בפני האח,שכנראה הבין לא נכון את תגובתי? הקשר ביניהם חשוב לי מאוד ולא הייתי רוצה לקלקל אותו. אודה לדעתכן 😘