אין סימנים ללידה אני שבוע 39 ואין שום סימן ללידה הגיוני מפחד לקבל זירוזים או להגיע לשבוע 41 או יותר
הריון ולידההריון ולידה
💬25 תגובות

תגובות (25)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בנובמבר 2018 בשעה 11:48
לא להתרגש גם אצלי לא הרגשתי כלום רק ב41 הכל בא לי בבום.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בנובמבר 2018 בשעה 11:50
הריון שני יש לי רק התקשויות בטן וקצת כאבים בקטנה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בנובמבר 2018 בשעה 11:56
אריאל קיבלת זירוז???
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בנובמבר 2018 בשעה 11:56
באיזה משקל ילדת בשבוע כזה?

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

התייעצות לגבי שינה תינוק בן כמעט 3 חדשים. היי בנות .. סליחה מראש על החפירה, ילד ראשון. אני יודעת שזה משתנה אצל כל אחת ושצריך לזרום עם הילד במיוחד בהנקה אבל... המלאך שלי בן 3 חדשים על הנקה מלאה, בגיל חדשיים ישן מ 22:00- 23:00 בערך עד 5 וחצי 6 בבוקר. לאחרונה (כנראה קפיצת גדילה) נרדם ממש מאוחר נניח 00:00 וקם ב4/5 בבוקר. אחרי שהוא יונק הוא ישן עד 9 וחצי לפעמים קם ב8 וחצי. (כאילו משלים את הלילה) הוא לא ישן הרבה במהלך היום, יש לו שינה ארוכה של שעתיים בצהריים וכל שאר ההרדמויות הן קצרות חצי שעה שעה וכו. מציינת שמשעה 16:00 הוא ערני ולא ממש ישן, איך הוא לא עייף עד 00 בלילה??? אני ממש מתוסכלת. מה גם שבעלי עובד נורא קשה ומגיע בערב ובזמן שיש לנו להיות ביחד אני עסוקה בלהרדים אותו. עוד פרטים: מ21 ככה אני רואה שהוא עייף ושמה אותו בלול עם מובייל ונוכחות שלי, אני לא נותת לו לשחק וכאלה שלא יחשוב שבוקר... הוא לא בוכה אלא אם כן כןאבת לו הבטן אז אני מרימה אותו. הוא אוהב חום ומגע אבל פחות ידיים...ואז כשעובר זמן והוא לא נרדם מניקה אותו שוב... בקיצור מותשת ומתוסכלת...
אמהותאמהות
💬4 תגובות
חייבת לפרוק קצת... אשמח לשמוע תגובות בפחות משנה הספקתי (לפי הסדר): לעבור לגור עם הבן זוג, לחזור בתשובה, לסיים העסקה במקום שהכי אהבתי לעבוד בו בעולם (המחלקה נסגרה), התחתנתי ונכנסתי להיריון והתחלתי תואר ראשון. אני לא מתחרטת על כלום... אני יודעת שהכל לטובה ובואו גם לא קרו לי חלילה דברים טראגיים, כל מה שקרה מדהים ומבורך. ועדיין, אני חשה בדידות... בעלי הוא החבר הכי טוב שלי והוא לא יצליח להבין אותי במאה אחוז כי הוא גבר, חברות- חח מה זה כבר בכלל? אף אחת לא באותו מקום כמוני... והכי הורס אותי - ההיריון- דבר מדהים. פלא פלאים. אבל אני לא מתרגשת... אני לא בהיי ואני לא מרגישה שאני מתחברת. אני כן יודעת שאני אוהבת את העובר וברוך השם שהוא בריא ושיהיה עוד יותר בריא. אבל אני לא מצליחה להתחבר לזה ולהתמסר לזה ולהרגיש מוכנה לזה. אני יודעת שהשם נתן לי את המתנות האלו (והן המוןןן מתנות מדהימות) כי אני מוכנה אליהן, חלילה לא היה נותן לי לעשות משהו שיפגע בי בתמונה הכוללת. אבל קשה לי וכבד לי נפשית...ואני מרגישה ש"אין לי זכות" כביכול לבקש מהשם עזרה או לבכות לו כי אני אצא כפויית טובה. אולי זה ההורמונים משולבים עם תקופת המבחנים, אבל אולי זו פשוט האמת.
דתיות ונהנותדתיות ונהנות
💬3 תגובות👍1 לייקים