לידה חלק 2 החלטנו לחכות לבוקר אך בלילה מתעוררת מכאבייים ומחליטים בשעה 2 לנסוע למיון תל השומר. מיון היה ריק. צוות מדהיייייים... מוניטור, פתיחה 1.5 , נכנסת לרופא - פתיחה 2.5 וזה בכלל לא כאב!!!!!!!! ואני עוד יותר מאושרת... רופא מחליט להכניס אותי לחדר לידה ואני עם צירים כואבים אך שמחה שהם קצרים ואני מתנהגת הכי מוזר שאפשר כאשר מרגישה ציר- נושמת לאט ומרגישה שסטן נכנס בי וכאשר הוא עובר ישר מתחילה לצחוק.... נכנסנו לחדר מיון... פחדתי מחוקן... עשו לי 2 לא כאב , נכנסתי למקלחת עמדתי שעה שם עם זרם על גב  התחתון באמת מקל ! אחרי זה קפצתי על כדור פיזיו  ואז החלטתי שלא בא לי לדעת מהו הסף הבאה לכאב וביקשתי בפתיחה של 3 אפידורל... וזה לדעתי היה קצת מעכב את הפתיחה כי התחלתי להתקדם לאט עם זה. אפידורל .... לא כאב בכלל כאשר הכניסו מחטים... התחיל לעבוד, אך בצד שמאול הרגשתי יותר צירים ( הכוונה בבטן ובגב) וביקשתי להוסיף מינון... היה טוב.. היה מעולה... אך לקראת הסוף שוב התחלתי להרגיש כאבים חזזזזקים וביקשתי עוד מינון.... הכל זרם מצוייין עד שהגעתי לשלב של לחיצות... זה היה לי מאוד קשה!  התקדמות מ9 ל10 לקחה הרבה זמן וגם ראש של הקטנה לא רצה לרדת אז אולי 3 שעות חיכינו וחיכינו לחצתי ולחצתי... רצו להוסיף לי פיטוצין, שהצירים יהיו בסוך ארוכים ורצו לעשות ואקום, אך ששמעתי על זה התחלתי ללחוץ ולא הבנתי מאיפה הכוחות, רק שהחליטו קצת לחתוך אותי...אמרו בערכת משקל שביא 3200, רופא במיון אמר 3100 אך אני ידעתי שאין מצב וצדקתי היא יצאה 3870 ! אני לא יכולה לאתר מה הרגשתי כששמו לי אותה עלי.. דמעות.אושר. שמחה. שהיא שלי לנצח  ושאין אהבה יותר גדולה מזה! אני לא האמנתי שאפשר להרגיש את בשניות הראשונות. זה אפשר להבין רק אחרי לידה! ואני מאחלת לכולנו להרגיש את מה הרגשתי! היא יצאה בול איך שדימנתי אותה! ממש בול ! עכשיו אני אחרי הרבה תפרים... באמת הרבה... ישבו עלי 2 רופאים.. הרכיבו אותי מחדש כמו פאזל...אבל שוכחים הכל כאשר מסתכלים על הדבר המתוק ששוכב על ידי ומוצץ עצבא הקט הזה. מאחלת לכן להינות מהריון, להינות מהחוויה הזו, על זכות להיות בהריון ועל זכות להיות אמא! מאחלת לידה קלה ותזכרו שאתן יכולות הכל! יש בנו כל כך הרבה כוח וכל כך הרבה אהבה! 💙