בהתחלה חשבתי "נה, שלי פיצית מדי לשאלה" ואז אחזתי שהיא היום בת ארבעה שבועות, כלומר חודש. שיואו הזמן טס! אז לגבינו: מהיום הראשון עמדתי על זה שתבין שאמא זה לא עריסה או מוצץ. אז הנקתי עד שנרדמה, החזקתי לגרעפס והחזרתי לעריסה עם מוצץ. גם כשקמה ובכתה לא ויתרתי לה: שוב הנקה, שוב גרעפס, ויאללה לעריסה. היה טרטור בשבועיים הראשונים, בעלי כבר אמר "תני לי, אני אישן איתה" אבל הסברתי לו שזה עניין של פרנציפ... והיום ב"ה יש לילות שפויים כמו שרציתי. ורק למקרה שהשאלה הייתה לגבי תנוחה: נרדמת על הצד...

כל הכבוד ליאה, הקטנה שלי ממש מפונקת בגללי! ילדה ראשונה וכאב לי על כל בכי קטן שלה ועכשיו אכלתי אותה, בתאבון לי 😑😑😑

אורית - הכי טבעי בעולם... זו ילדה שלישית שלי והגדול שלי אפילו לא בן 3. כל ה'טעויות' שעשיתי עם השניים הגדולים עוד חרותות לי היטב בזיכרון ויודעת לא לעשות אותן שוב... למשל אצל הגדול היה לי קשה עם ההנקה, והייתי עייפה נורא ורציתי שיקחו אותו ואוכל לישון אז הרשיתי לעצמי להסתמך בעיקר על שאיבות... תוך רגע הוא שכח איך נתפסים, והחזה שלי שמראש מייצר המון חלב הגיע לכמויות משוגעות בגלל השאיבות. ותוך 8 שבועות התייאשתי. הפעם למדתי את הלקח ובכלל לא מכניסה משאבה הביתה בתקופה הראשונה עד שאהיה בטוחה שאני והקטנה מאסטריות בהנקה ויניקה.

בד"כ בעריסה הוא לפעמים נרדם לבד וכשלא נרדם אני מנדנדת אותו בעריסה עד שנרדם כשיונק לפעמים כבר נרדם עלי אז גרפס ולמיטה וגם אם ערני אחרי האוכל שמה בעריסה עם מוצץ ומנדנדת עד שנרדם(שוב, אם לא נרדם לבד) וישן על הגב או על הצד אם ישן אחרי אוכל בן חודשיים