גם אני מרגישה ממש ככה ואני יותר מחושבת

מבעלי וזה ממש קשה לי... מנסה לשחרר קצת מהנושא הכספי כי תכל'ס העול של הפרנסה אמור להיות על הגברים והכל הפוך בימינו

האמת שתמיד בעלי היה המחושב מבינינו ולאט לאט אני גם ניהייתי מחושבת. אבל עכשיו הוא כבר שנה + בבית אחריי ניתוח מוח (ברוך ה' הכל בסדר) אבל הבטיח לי בתחילת ההריון שיצא לעבוד.. פלא ..עדיין לא עובד אני חודש שמיני עם תאומים בדרך..אני עצמאית שנכון לעכשיו כבר שבוע וחצי לא עובדת לא מסוגלת לזוז זה באמת כבד. אני לחוצה מלשבת בבית אבל מה לעשות?? במקום להיות בבית ברוגע אננ יותר בחרדות והיום אמרתי לו שאני שוקלת לחזור לעבוד כי אי אפשר ששנינו בבית אפילו שהוא נסיך ועוזר והכל

וואוו לא פשוט מה שאתן מספרות פה בנות כל הכבוד על הרוגע והסבלנות גם אני מנסה הרבה ליהיות מאופקת כי זה שאני יוצאת עליו לא באמת עוזר ולא באמת ישנה אותו פשוט מוצאת לי דרכים להתקדם בלי להרגיש שהוא מחזיר אותי אחורה! מקווה בעזרת ה׳ שכולנו נראה שפע והצלחה בכל מעשה ידינו אמן!