כאבים בלילה! שבוע 39 איך שמגיע הערב מתחילים לי כאבים רצחניים! בקושי נרדמתי הלילה, והתעוררתי באמצע הלילה בוכה ומתנשפת, בעלי התעורר בלחץ ראה אותי מנסה לנשום ועשה לי מסאז אבל זה לא עזר ונשמתי כמעט יצאה לי מהגוף מרוב כאבים :/ אחרי שעה זה נרגע וחזרתי לישון.. היום בבוקר קמתי כאילו כלום.. זה ככה כבר כמה לילות 😢 מה עושים? אני לא מצליחה להתאושש מהלילות המתישים האלה

יש מצב שיצא לי הפקק רירי (בלי תמונה) כמה שאלות .... ניגבתי אחרי שרותים וראיתי הפרשה שניראת כמו פקק רירי אבל בלי דם. יש מצב שיצא לי הפקק רירי? אם כן מישהי יודעת אם זה מצריך בדיקה.. ושאלה אחרונה לדתיות שבננו. זה מטמא הפקק שהוא בלי דם?

דולה במחיר סמלי יש מישהי שלקחה דולה במחיר סמלי /דולה בסטאז' ויכולה לספר אם היתה מקצועית ועם נסיון וזה נתן מענה בשעת הכאבים האיומים? לידה קודמת בעלי היה איתי אבל היום כשיש ילד בבבית אני מתכננת ללכת לבד ולא רוצה להיות לבד בלידה עצמה כי המיילדת לא באמת נשארת איתי היא עטברת מחדר לחדר ואני פוחדת שבשעת הכאבים אצרח ולא יהעה מי שיסייע אשמח לחוות דעתכן

הי מלינה האם זה נכון שבהריון טעם החלב משתנה והילד יכול להפסיק לרצות לינוק? אני ממש חוששת מזה. לא רוצה לתת תמל. אם הוא לא טעם את התמל מימיו מה הסיכוי שיפסיק לינוק הןא הרי חייב את זה. אז יתרגל לטעם. לא?? בן 10 חודשים. אני שבוע 9

לירוני את כאן?? לירונייי הרבה זמן לא היית פעילה את עדיין כאן ? מישהי יודעת מה קורה איתה ? דואגת

שאלה על זוגיות ודת..אשמח לעצות.. אני כמעט שלושה שבועות אחרי לידה..בעלי תומך ואוהב ומכבד ועוזר והיחסים שלנו מעולים.. העניין הוא שאנחנו שומרים נידה, לא יצאנו לנו לשמור ככ לפני ההריון כי זה היה יחסית מהר אחרי החתונה כמה פעמים בודדות וזהו..עכשיו הוא היה איתי בלידה (אומרים שאסור אבל זה היה בחירה שלנו ואכן הלידה הייתה כיפית איתו) זה שלנו ורצינו להיות בזה ביחד.. אבל מי שמבינה..אחרי הלידה זה פשוט נידה לגמרי..ופה מתחיל המשבר שלי, הבכי הלילי והיומיומי..אני מבינה את האיסור ויש בזה הרבה הגיון, שבעל לא ירצה לבוא על אשתו בזמן שהיא כאןבה ומדממת וכו וכו וצריכה זמן לעצמה ולגוף ועוד ועוד. אבל....זה פשוט עינוי נפשי שאני לא יכולה לחבק אותו או לקבל חיבוק. חיבוק תמיכה... אני חןשבת על זה ואף אחד לא חיבק אותי בתקופת הלידה..ההורים שלי עוזרים האחים שלי כולם ויש חיבוקים של מזל טןב צחוקים ושמחה ..אבל חיבוק תמיכה של עצבות אין...לפעמים טני מאכילה את הילד ובוכה שאני לא מטפלת בו טןב או שיש גזים ואני מתייסרת איתו ביחד..אז בעלי כן קפ ומציע עזרה והכל ומטפל בו אבל פשוט אי אפשר לגעת...וזה מעציב אותי יותר..החבר הכי טןב שלי האדם שאני הכי מחןברת אליו -לא יכול לנחם אותי בגלל איסורים שיש בנישואים...אנחנו מדברים המוןן והןא מודע למצב ולהתקפי הבכי שלי (שאני יןדעת שהם נורמלי בשבועיים האלה של אחרי לידה וזה הורמנאלי והכל טוב וכי יש ילד חדש..) אבל הוא פשוט לא יכול לנחם אותי בחום גוף שלו..שוב אנחנו מדברים המון והןא גם לא יודע מה לעשות ..אני ממש רואה איך הוא אובד עצות וגם אני.. אשמח לעצות שלכן איך עברתן את התקופה הזו עד למקווה..בכלל אם יש פה בנות שנפלו קצת בחיבוק אבל המשיכו לשמור את הנידה... (אני עדיין קצת מדממת ולא יודעת בכלל מתי לעשות הפסק)תודה בנות!!