סיפור הלידה השניה שלי :-) אז קודם כל תודה לבורא עולם הגברת הגיחה לאויר העולם בשבוע 41+5 ב1.6.20 כבר סביב שבועיים הרגשתי תחושת ריקון לא שלמה - מעין עצירות, הנחתי שהגברת יושבת לי על המעיים וזו כנראה הסיבה. הפנמתי גם שייתכן שהסיבה שעברתי את המשוער נובעת מהלחץ, הלחץ מהלידה, איך זה יקרה איפה זה יקרה הכאב שאני זוכרת מהלידה הראשונה, מה איפה תיהיה הגדולה באותו רגע וכו וכו...בלידה הראשונה לא ידעתי למה לצפות אז זרמתי עם מה שבא...החלטתי שאין ברירה צריך לשחרר...ניסיתי לפני אמבטיות , מדיטציות ,יחסים וכו...אבל הראש היה תפוס... בלילה לפני ביקשתי מבעלי מסאז' מרגיע ומושקע, אחריו ניסינו שוב את שיטת היחסים ולקינוח עשיתי אמבטיה מחיה... עליתי לישון והרגשתי מוזר, התעוררתי אחרי כחצי שעה (לקראת 4) קמתי עם תחושה לא נוחה , שוב רצון לשירותים , נכנסת, כלום, אבל מרגיש מוזר... מתלבטת אם לנסוע לביהח או לחכות לבוקר...מחליטה להעיר את בעלי ולעדכן אותו שאני נוסעת - הוא ישאר עם הילדה , הכי הרבה אחזןר הביתה, מתקשרת לחברה המלווה שלי ומודיעה לה שאני יוצאת, מעדכנת שתחכה לי למטה. בעלי בהלם.... אני שולפת כיסוי ראש שהיה בהישג יד (כןבע) מפתחות מטען וביי... נכנסת לאוטו, מתיישבת בצורה מסויימת ולא זזה ממנה ונותנת גזזזז....(אני נהגת אמבולנס מתנדבת).. משאית ראשונה נעקפת...חושבת תוך כדי אם אצטרך אמבולנס איפה אני חוברת איתו איפה משאירה את הרכב... מגיעה לבית של החברה והיא לא למטה..אני מתקשרת בלחץ...היא בפה מלא "אני מצחצחת שיניים" אני כזה "מה שיניים בואי למטה..." היא מגיעה, ממשיכה בטיסה... לשמחתי כל הרמזורים איתי...באחרון...רמזור אדום ומשאית....מחשבה מהירה, 4 מכוונים, צופרת בלי הפסקה עוקפת באדום ונוסעת. מגיעים לחניה של ביהח...חצי אנחת רווחה, אין עדיין צירים ממש בעיקר הרגשה מוזרה עולים למיון...אני בלב סוף סוף...בודקים...פתיחה 3 מחןק 80, האחןת "את רוצה לנסוע הביתה ולחזור?! או שנעלה אותך למחלקה," נראה לי הייתה עייפה נשבעת... בסופו של דבר מציעים לי חוקן ומקלחת , עם תחושת המלאות אשכרה הסכמתי לחוקן, נכנסתי להתקלח , יוצאת, פתיחה 4.5/5...נכנסים לחדר לידה , בשלב הזה כבר מרגישה צירים, מציעים לי שןב מקלחת או קודם מוניטור, מאחר והתקלחתי במיון בחרתי במוניטור, כשכבר רציתי מקלחת...המוניטור לא מספיק טוב, אי אפשר (נזכרת בלידה של הגדולה...) כשכבר אישרו לי בדקו אותי לפני...פתיחה 8, באה להכנס למקלחת לא הספקתי לגעת בברז הגיע ציר חזק כואב וארוך ובניגוד ללידה של הגדולה שהספקתי להתיישב על האסלה להתרוקן ולהתקלח ולהגיע נקיה ללידה הפעם מצאתי את עצמי נשענת על הקיר בתחושת שבר מהכאב ומכך ש"עשיתי על הרצפה" (לא ככ משליטה) ןבנוסף לזה הקאות, המיילדת שבדיוק באה לצאת שמעה אותי מקיאה וישר הכריזה "היא מקיאה, היא יולדת" עזרו לי לצאת ולעלות למיטה ואכן הראש כבר היה בדרך...הכאב הפעם היה חזק ככ שלא הצלחתי אפילו למצוא תנוחה לרגליים, אז בתחושת שריפה מטורפת אחרי כמה לחיצות הגברת יצאה בקול תרועה בשעה 7:36 (חברה שלי אמרה שהיא תצא עד 7...סטיית תקן של חצי שעה ;-) )...וגם הפעם לשמחתי ללא קרעים/תפרים משמע מהרגע שיצאתי לביהח ועד שנולדה קצת יותר מ3 שעות, לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתי מתעכבת בבית או מקבלת את הצירים בבית. בעלי אגב הגיע אחרי שהיא נולדה (השגנו לו כסא בטיחות נוסף לילדה כי הכסא אצלי שם בגן ובא)... לסיכום אחרי שהתעניינתי כמה סמן אורכת לידה 2...כנראה שמהר :-) וזהו יקרות סיפור הלידה שלי בגרסא המקוצרת. מאחלת לכולן לידות קלות ומהירות.

שינה הבת שלי בזמן האחרון נרדמת לבד בלי קשר להנקה. היא כל פעם שמתעוררת קצת מהשינה שלה היא בוכה טיפה וחוזרת לישון בחזרה. זה בסדר? היט בת 8 וחצי חודשים

שמירת נידה אחרי לידה לא מקרבת רק מרחיקה! זה ככ קשה אוף

היי, אשמח לדעת מזה דולה? והאם מנסיון מומלץ או פחות מומלץ?

אוף בנות עצירותתת בשבוע 30 אני כבר יומיים (אולי יותר) לא חירבנתי! לא יוצא לא משנה כמה אני יושבת על האסלה מה עושים במצב הזה?

מישהי מוכרת כיסא בטיחות מגעל חצי שנה במחיר טוב?