למה התנאים במחלקת יולדות כל כך מבאסים?? היי כולן, אני חודש אחרי לידה ורק עכשיו מעכלת את מה שעברתי. וזה מכעיס אותי!!! ילדתי בלניאדו שזה מקום מקסים וממליצה בחום, אבל מבאס אותי שהתנאים כאלה! גם בשאר בתי החולים. הייתה לי לידה ק ש ה ! מאוד מאודדד! יומיים כמעט לא יכולתי לעמוד. ולצערי בלניאדו (ואני יודעת שבעוד כמה בתי חולים) אין בכלל כיסא נפתח לשינה או מיטה נוספת עבור מלווה שיוכל לישון עם היולדת. בכיתי בלי סוף שאף אחד לא יכול להישאר איתי הייתי בחוסר תפקוד איך יכולתי לטפל בכלל בילד או לקום לשירותים לבד במהלך הלילה. ובמיוחד בשבת! אנחנו דתיים ולא נוסעים בשבת אז מה הייתי אמורה לעשות?? להישאר כל השבת לבד?? לצערי פשוט בעלי נשאר איתי ונשאר ער כל השבת על הכסא לידי! כדי לא להשאיר אותי לבד כל השבת עם התינוק שאני לא יודעת לטפל בו לבד! ועוד דבר.. שאולי יגידו שאני עפה על עצמי עם הדרישות, אבל נראה לי שהגיע הזמן שיולדת תקבל חדר פרטי ולא תחלוק אותו עם יולדות אחרות!!!!!! וכן זה אפשרי כי עובדה שבאיכילוב זה ככה עכשיו. מבחינתי אפילו תא קטן ומסכן העיקר שתהיה פרטיות. אחרי לידה כל כךךך נזקקתי לפרטיות שלי עם בעלי והמשפחה, ומקלחת פרטית בשקט שלי. ולצערי הייתי בחדר עם עוד יולדת והמשפחה שלה נוכחים ואני כל הזמן מתלכלת מדימום מסיבי ולא יודעת איך להתארגן בכלל ולהגיע למקלחת מבי שיראו אותי. וגם הייתי עם תפרים בדרגה 4 (שלא תדעו), כל פיפי וכל הזמן צריך שטיפות במקלחת אבל יש עוד יולדת וחצי מהזמן המקלחת תפוסה!!! וגם רציתי שקטטט!! ושתינו עם תינוקות עד שתינוק אחד נרדם השני צורח, איך אפשר לנוח ככה?!?! שלא לדבר על כך שיש מחלקות שיש אפילו כמה יולדות בחדר!!! נוראייי אישה אחרי לידה הכי הכי צריכה את האינטימיות שלה! אני פשוט זועמת! אולי אני חיה בסרט אבל נראה לי בסיסי! סורי על החפירה אני פשוט זועמתתת על מה שעברתי וכמה קשה היה לי בימים האלה של אחרי לידה ראשונה!