גם בעלי לא הבין בהתחלה.. אבל תעשי מה שאת מרגישה אין מה לעשות זה כמה חודשים וצריך לעבור אותם עד שנגמרות הבחילות והתשישות לפחות.. אחכ אומנם עדיין לא יושנים כלכך אבל לפחות ההרגשה המגעילה עוברת

אויי... נשמה כל כך מבינה אותך גם אני הייתי ככה בהתחלה...מותשת, עייפה, כוח לדבר אפילו לא היה לי. אני גננת אז המזל שלי היה בעבודה שהסייעת מיד קלטה עליי ועזרה לי מאוד! מה גם שזה גן חובה והילדים כבר מאוד בוגרים, פחות הצריך ממני מאמץ... שרדתי כמה שיכולתי אבל בחודש יוני כבר לא יכולתי וקיבלתי 17 ימי מחלה. אין מה לעשות... על ימי מחלה תמיד יעקמו פרצוף (במיוחד במקצוע שלי) אבל האוצר שגדל בבטן חשוב יותר מכל ואם אמא שלו צריכה מנוחה היא תנוח! תקשיבי לגוף, אני לא מעמיסה על עצמי אפילו במעט מעבר למה שאני מסוגלת. ומצידי שכולם יעקמו פרצוף! גם עכשיו אני כבר 3 שבועות בבית. ואת ממש לא מתבכיינת או מגזימה!!

גם בעלי חשב שאני מגזימה בשליש הראשון.. אבל אף אחד לא יכול להתווכח עם ההרגשה והתחושה שלנו. אני רק אוכל להגיד שאחרי השליש הראשון זה עובררר 💋

כל כך מוכר אני גם הייתי במצבך רק שכל היום מקיאה וישנה!!! הגעתי למיון לעירוי נוזלים!!! ובעלי אמר לי הכל בראש😂 עד שרופא הסביר לו שכל אחת חווה את זה שונה יש לי עוד 2 ילדים בבית שחודש וחצי לא ראו אותי... הייתי במחלה חודש ולא יצאתי מהחדר! מבטיחה לך שזה חולף ואז אפשר לתפקד תקשיבי לגוף שלך ותנוחי מלא!!! 0