בוכה ומותשתת בא לי לבכותת כבר!! קמתי ממש מוקדם היום,כל היום מהבוקר בחוץ בסידורים חזרתי בערב,תיכננתי לאכול משהו קל וללכת לישון אחרי יום ארוך במיוחד. אבל במקום זה מוצאת את עצמי במיון שאדע שזה יהיה לילה ארוך,פשוט כל היום לא הרגשתי שום בעיטות שום תזוזה,ניסעתי הכל לאכול שוקולד ולשכב על צד שמאל ולחכות,השעמתי מוזיקה,נערתי בעדינות את הבטן שתתעורר ומה לאאא ואין כלוםםם דיייי נמאס לייי בוכההה
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2018 בשעה 19:13
הכל בסדר מאמי! אולי גם היא התעייפה חחח תבדקי שהכל טוב וזהו.תעלי לישון רגועה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2018 בשעה 19:19
מאמי קחי נשימה עמוקה, מותר לך להתפרק ולבכות כמה שאת רוצה. זה בסדר גמור. התסכול שלך נובע מההתשה של היום הזה והעייפות המצטברת ובסוף פצצת הורמונים שגורמת לדמעות האלו. ברגע שתראי את הקטנ/ה, את תקבלי פרופורציות ויש של כוח! בשורות טובות ותדעכני😉❤
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2018 בשעה 19:22
קשה להרגיש תנועות כשאת כל היום בפעילות. תשכבי על הגב ותשתי מים קרים קרים ותרגעי הכל יהיה בסדר ההורמונים והחרדות משבשים לנו את המחשבה אחרי המוניטור תעדכני 🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2018 בשעה 19:34
יכול להיות שמרוב שהיית עסוקה לא שמת לב...תהיי רגועה בטוחה שהכל בסדר

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אין לי נחמה😞😞 שבוע 31 כבר חודש לא ישנה כל הלילה, משתדלת להעסיק את עצמי אך כשנגמרת התעסוקה מתחילה להרגיש את כל המכאובים... הבטן מתקשה, אני מרגישה שאין לעוברית מקום, סובלת מסימפיזיוליזס, היריכיים נרדמות... מצליחה להירדם רק בסביבות 8 בבוקר אחרי שכבר מותשת... מוצאת את עצמי כל לילה בדמעות... הדבר היחיד שעוזר לי להירדם בלילה זה סקס טוב, אבל בן הזוג שלי פשוט לא מסוגל לספק (עובד סופר קשה וסובל נפשית מאוד מהגרושה שלו והנסיונות שלה להרחיק את הילדים שלו ממנו שבסוף פוגעים בילדים), אז סקס יש פחות מבד"כ (לפני שהגרושה ידעה על ההריון היא התייחסה לילדים טוב יותר והניחה לנו בשקט)... אני מתה להצליח לתקן את הימים שלי... לישון בלילה ולהיות ערה בבוקר אבל אין מה שיעסיק אותי (לא עובדת) ויגרום לי להיות פעילה בכח בבוקר. אני מרגישה שנגמר לי הכח מיום ליום ומחכה כבר לילדה שמצדי תמרר לי את החיים אבל העיקר שאהיה עסוקה בה ולא בכאבים, בילדים לא שלי ובן זוג שבור שגונבים ממנו את הילדים שלו- האויר לנשימה שלו... אני מרגישה כזאת בכיינית שלא מתרכזת בטוב שיש לחיים להציע, זה כל כך לא אני... אני כל כך עצובה וכל כך עייפה...
הריון ולידההריון ולידה
💬1 תגובות