פורקת את שעל ליבי☹️אחרי לידה שבוע אחרי לידה בנות סיפרתי לכן את חווית הלידה שלי, הייתה מדהימה לידה קלה.. היו לי בימים הראשונים המון בכי המון דאון.. גודש בחזה שעבר, כי אני לא מניקה וכרגע דימום לא פוסק וכאבים כמו צירים התכווצויות מטורפות לא יכולה לעשות אפצי לא יכולה לשבת בקושי ללכת ואני בלי גזירות ותפרים ברוך ה.. בקיצור הגוף מפורק קיבלתי פצצה לפנים של נפילה מבחינה פיזית.. עכשיו בואו נדבר על הנפשית.. מהיום שהשתחררנו מהבית חולים התינוקת בלילות עם אמא שלי שתהיה בריאה ואני ישנה ומתעוררת מידי פעם שהיא בוכה.. חרדות מטורפות לגבי האכילה שכבר שיתפתי בפורום כמה וכמה פעמים שהחלפתי מטומי טיפי למאמ אבל עדיין נחנקת באכילה וזה עושה לי בכי וחרדה מטורפת והזעה בגוף.. בקיצור... אמא שלי צריכה לחזור לעבודה מחר ואני היום לילה ראשון עם הילדה שותה מעכשיו אקסל פוחדת לישון שמהההה בטעות אני לא יישן חזק ולא ישמע אותה בוכה מתפללת לבורא עולם שכל האכלה של שלוש שעות תעבור בשלום בלי שהיא תחנק.. לחוצה את חיי רק המחשבה שתכף אחרי החג אני צריכה לחזור הביתה ולהתמודד עם הלילות והאכלותתתת במיוחד לבד הורגת אותי למרות שאני יודעת שאמא שלי כל יום תבוא אחרי העבודה היא עובדת רק 4 שעות ותעזור לי וכמובן מקלחות שרק אמא שלי עד גיל מסויים לי אין אומץ... בקיצור לא מפסיקה לבכות אין לי תיאבון לא מחייכת לא צוחקת מפחדת שזה לא דכאון אחרי לידה.. אני מכורה לקטנה שלי אוהבת אותה וכל כך דואגת לה שהכל יהיה לה טוב שתישן טוב שתאכל טוב שתהיה בריאה בגופה בנפשה מתפללת לאלוקים כל רגע קוראת תהילים כל לפני האכלה שלא תחנק כי אני שומעת מלא סיפורים על תינוקות שהכחילו ונחנקו וזה מלחיץ אותיייי מקווה שהלילה יעבור בשלום שלא ארדם פתאום ושאני יתגבר ושהתקופה הזאת החודש הזה לפחות יעבור מהר עד שהיא תגדל טיפה ויהיה לי יותר ביטחון מזל גדול שיש לי את אמא שלי!! המזל של חיי...