משבר ילדתי לפני כמעט חודשים אני לא בקשר עם המשפחה שלי ויש רק את המשפחה שלי בעלי אמא שלו הייתה מתנהגת לבעלי ממש רע ובעלי אדם טוב טוב מידי עם לב ענק ועדיין מוכן איכשהו להיות אתה בקשר סבתא של בעלי הגורם הכי שפוי אבל לכול המשפחה הזאת יש חרדת נטישה דור של אם חד הוריות בלי בעלים יש להם אובססיה מטורפת לקטנה שלי לסבתא ולאמא שלו ובגלל שאמא שלו התייחסה לבעלי בצורה ככ מכוערת כול השנים אני לא יכולה לראות אותה נוגעת בילדה שלי נסעתי לסבתא שלו קצת לנוח והיא גם כול הזמן רצה לקטנה ברגע שהיא מתעוררת מחזיקה אותה כול היום וברגע שאני אומרת לה שתביא לי אותה קצת היא עושה לע פרצוף ואומרת לי לא ואני אומרת לה תביא לי אותה והיא מביאה לי אותה בסוף או שאני מחזיקה אותה והיא אןמרת לי תביא לי אותה עכשיו כהקטנה איתה היא רגועה ונראת מבסוטה וברגע שהיא איתי היא לא כי עברתי איתה כנראה שבועיים לא קלים בהתחלה.. אני בדיכאון ממש אני יודעת שזה סתם הורמונים אבל יצא לי לא מעט להתעצבן על הקטנה שלי ולא מבחינה פיזית חלילה מפחדת שהיא שונאת אותי ושאני אמא רעה כי היא עדיין לא מחייכת ואצל סבתא שלה היא ממש נראת שנהנת אני כולה בת 22 עברתי חיים לא פשוטים ואני מנסה את הכי טוב שלי כי היחדה הזאת היא החיים שלי אבל אני מרגישה שהיא פשוט לא מחוברת אליי ממש ממש עצובה...