עגלות תאומים - המלצות היי בנות יש המלצות לעגלת תאומים נוחה ולא מגושמת? רצוי שניתן לפרק ל2 עגלות. (שתכלול אמבטיה) תודה רבה 💗

סיפור הלידה 👼🥰 החלטתי לשתף כאן בסיפור הלידה שלי הראשונה בחיי. ביום שני הלכתי לביקורת בבית החולים עם פתיחה של 2 ומחיקה 70%, והרופא עשה לי סטריפינג ( לא אהבתי בכלל איך הוא התנהל : עשה לפני שהסביר מה בדיוק ולמה הוא רוצה לעשות). באותו הערב התפתח לי חום 37-38. יומיים אחרי זה התחילו לטפטף מיי שפיר והגענו לבית החולים בצהריים עם פתיחה של 2.5 ומחיקה עדין 70%. עד צוות הרפואי בדק אותי והלכנו לאכול כבר היה ערב. בגלל המיים שירדו כבר בקצב מהיר יותר לא שחרורו הביתה. נתנו להיכנס לחדר לידה לקראת שעות הערב המאוחרות. ישר ביקשתי אפידורל כי הצוות ישר חיבר אותי לפיטוצין. הם סירבו בנימוס ואמרו שאין כאב אז למה. בינתיים החלפת משמרות ב23 וצוות חדש מתעקש איתי על אותו הדבר לא נותנים אפידורל ומכפילים לי מינון של פיטוצין. אני מתחילה להרגיש כאבים בהתחלה סבילים ולקראת חצות ממש כואבים. הפתיחה הייתה 7 וכבר מחקה מלאה. התפתח לי החום עד 39.5 והאחיות בשרו לי שאין סיכוי לאפידורל מעכשיו. 3 שעות חיכיתי שהרופאה התורנית תבוא כדי לאשר עירוי של תרופות להורדת החום ( ממש תחושת חוסר אונים נוראית). צוות הרפואי היה דיי אדיש ולא עוזר מלבד לנטר את מצבי להיות על תקן ״יונה״ ביני לבין הרופאה. בסוף קיבלתי אופטלגין ואתמול ודרשתי שיפסיקו מייד את פיטוצין עד שירד לי החום- הפסיקו. משם החום התחיל לרדת והצירים של הגוף ללא תרופות התחילו לעבוד ביעילות. לקראת שעה 2 בלילה הגיעה המיילדת המקסימה שטרם ראיתי באותה המשמרת לילה והתחננתי אליה שתייעץ לי מה לעשות , איך להקל על התהליך. היא עזרה לי מאוד עם תנוחות ונשימות והוראות מתי ואיך לשנות תזוזות, מקלחת חמה, עשתה לי עיסוי גב תחתון ולימדה את בן הזוג להמשיך לעשות את זה עד הלידה, עשתה קומפרסים של מיים חמים לגב ותמכה נפשית המון. אם לא היא אני כבר הייתי מוכנה לדרוש קיסרי כי לא יכלתי לסבול את הכאב. כעבור 4.5 שעות וחתך קטן יצא התינוק המופלא במשקל מעל 3.5 קג. הרגשתי טוב. מפה הדברים שוב התחילו להידרדר, השילייה סירבה לצאת ואחרי שעה לקחו לחדר ניתוח בהרדמה מלאה להוציא אותה באופן ידני. משם יצאתי כמו זומבי: 2 אנטיביוטיקות לשבוע וגם עכשיו, מנות דם כי צנח ההמוגלובין , תרופות להורדת חום ומלא תוספות בקטנה שאי אפשר לזוז בנוח. הייתי בבית החולים שבוע שלם. במחלקה היה נורא, צוות רפואי לא מתחשב בעייפות של היולדות ( צועקים, אפס פרטיות בדיבור עם היולדת, פותחים כל מתגי האור כאילו שיש צורך ובלי לכבות אחרי זה כי ככה נוח להם, שוכחים לסגור וילון ( ולא שאת יכולה לקום כל שניה ולסגור ), בקיצור - גן חיות. ביומיים האחרונים לקחתי מלונית כי הרגשתי שחייבת להתעושש לפני שחוזרים לבית ועושים הכל לבד. יצאתי מבית חולים עם מלא עצות מצוות הרפואי בנוגע לטיפול בתינוק וכבר עכשיו חלק מזה נשבר כמיתוס ולא עובד בשבילנו , אנו מנסים ומגלים דברים בניסוי וטעייה כי כל ילד בא עם ״ספר הוראות משלו״. מאחלת לכולן ללדת תינוקות בריאים מהר ובשלום 🙏

בדיקה ראשונה היי בנות , עוד לא הייתי אצל רופא לאחר גילוי ההריון (גיליתי בבדיקה ביתית ובדיקת דם ) קבעתי תור לרופא כשאני אהיה בשבוע 6 אני מאוד לחוצה . יש סיכוי שהוא יראה כבר את ההריון או שזה מוקדם ?

גיל שנה וחודש איך אתן מעסיקות אותם כל היום בבית????

מאיפה ניתן להזמין חליפה יפה לברית. במחיג טוב וגם יפה

שבוע 41+2 אני מתחילה להרים ידיים ולהבין שהיא לא תבוא לבד טבעי כמו שרציתי. ביקורת שלישית בביהח, אין פתיחה, אין צירים, כלום... הערת משקל 3.800 וכמובן הביהח מעודד זירוז משבוע 40+3 וכל מה שאני רוצה זה לתת לה ולי את האפשרות לצאת לבד. כולן אומרות לי כמה זירוז בלון /פרופס זה זירוז מהגיהינום וכמה אני רואה מחברות שבסוף רובן מגיעות לקיסרי חירום. כבר לא יודעת אם ללכת לקיסרי מתוכנן וזהו. אני בת 37 אוטוטו, הריון ראשון ומבחינתי היום הדבר היחיד שאכפת לי שתצא בריאה הרופאים רוצים שאשקול סיכונים של קיסרי (לחכות שנה לפחות עם ילד שני וסיכון רגיל של ניתוח) וגם סיכונים של לידה וגינלית (קרעים ועוד דברים שמעדיפה לא לחשוב עליהם בעקבות הגדול של העוברית) מנסה להיתפס בסיפורים משמחים אבל מרגישה שכל יום שלא עוזרת לה לצאת, אולי לא עושה לה טוב...ואולי היא כן צריכה עזרה... כל מי שכותבת שעדיף לחכות שתצא טבעי כי זירוז זה גיהנום (שזו מהתחלה היתה הגישה שלי, אי אפשר להגיד את זה ודאי כי אין לדעת מה היה קורה אם לא היתן עושות זירוז ). אני פשוט אובדת עצות כי לא מרגישה שיש לי עוד הרבה זמן להחליט...מישהי עברה את זה? פשוט חוששת ומיואשת