אני כשהגעתי לבית חולים ללידה הייתי לילה שלם במיון ,לצערי באותו לילה הגיעו 5 נשים ממש בלידה וילדו במיון עברתי לילה מהגהינום בכיתי את נישמתי לא ידעתי איך אני הולכת ללדת נשים צרחו שם בצורה מחרידה ואני רעדתי ממש ככה הגוף שלי רעד מפחד .ניכנסתי לחדר לידה שהצרחות שלהם בראש שלי ונחשי מה היתה לי לידה מהסרטים פשוט שלמות של לידה ,עיזבי את מה ששמעת כל לידה שונה מהשניה ,תחשבי חיובי

לצרוח בלידה זה סוג של טיפוס, אני אישית גם כשהגעתי לכאבים ממש נוראיים לא עלה בדעתי הרעיון של להרים את הכל מעבר לבכי שקט וסובל. אבל... גם למי שמוצאת את עצמה צורחת בלי שליטה - זה בסדר, יש מצב שלתעל את הכאב לצעקה עוזר. בסופו של היום המטרה הסופית היא שהילד היה בחוץ - העולם יכול למות בדרך!

*להרים את הקול...

גם אצלי בלידה הקודמת, סביבי נשים צרחו כאילו הורגים אותן.. אני לא הייתי מסוגלת. גם כשכאב מאד נשמתי עמוק וניסיתי להמנע עד כמה שאפשר מצעקות, זה באמת עניין של טיפוס זה לא אומר שכואב להן או לך יותר או פחות, זאת סוג של התמודדות עם הכאב והלחץ והחששות, הכל ביחד