תבינו עד כמה אני רגישה לילד הגדול לקחתי את הילד לגן שעשועים,שם היו מס ילדים מהגן החדש מהבית הבאתי לו משחק קלפים כי רצה . הילדים שיחקו בנדנה אחת גדולה כולם היו עליו,הילד שלי שאל אותם אם הם רוצים לשחק , והם אמרו עוד מעט,הילד שלי פשוט עמד עם המשחק בידו וחיכה, לא יודעת למה אבל זה פשוט עשה לי פיצוץ בלב, חייבת לשחרר את הרגש הזה! במעון תמיד היה ילד בולט שכולם חיכו לשחק איתו.. בקול חנוק ממש עם דמעות בעיניים החזקתי את עצמי והצעתי לו לעלות בנתיים לנדנדה איתם, הסכים ושיחקו יחד,לאחר מכן שיחקו במשחק שלו והשתעשעו עוד קצת,ונפרד מהם יפה בחזרה הביתה.. הבנתי עם עצמי שאני חייבת להפסיק להיות אמא ככ דואגת שהילד יכול להסתדר ולהכיר בחברים חדשים.. אוף הרגש האמהי הזה יותר מידי חזק כלפיו