השקט הזה- טוב שיש איפה לפרוק יש משהו קצת עצוב בשקט של הבית מעורבב עם נחמה של זמן לנוח.. אנחנו ככ צמאות לקצת מנוחה שפתאום המלא הופך לריק לפני מס' דקות אמרתי לילד הגדול, די אתה צועק , ממש כאב לי הראש, אולי תלכו קצת לסבא וסבתא ביקשתי מבעלי, תלכו אני עם הקטן ( רק נולד) ,אז התארגנות בזריזות וגם נעלתי אחריכם.. התיישבתי על הספה, מול הטלוויזיה הארורה ונהיה שקט ... אחחחחח הרעש הזה,כמה חיים יש בו! ככ לא משעמם ברעש של הבית שלי ,מראה שיש פה רגשות חיות עניין אנרגיה שאותם אני ברגעים אלו ממש לומדת להעריך⁦♥️⁩