מוניטור משבוע 32 אני עם סכרת הריון מאוזנת בדיאטה וצריכה להגיע מעכשיו עד הלידה מישהי גם עשתה את זה? מלחיץ קצת

מוכןןן פריקסהה עשיתי חצילים מטוגנים טחינה מלפפון עגבניה תפוח אדמה ביצים פטרוזליה זיתים וטונה ♡♡♡

חיסון גיל חודשיים של קופת חולים הציעו לנו לעשות חיסון גיל חודשיים של מכבי, נגד חיידק המנינגוקוקוס B (בנוסף לחיסון גיל חודשיים של טיפת חלב) חיסנתן נגד זה? זה חיסון מוכר ומקובל או חדש ונסיוני?🤔

פעם אמרו לי, אמרו לי לגדל ילד זה לא קל, זה המון אחריות, דאגה, פחד, יכולת כלכלית ועוד דברים פיזיים. אמרתי טוב, עד כמה זה כבר יכול להיות קשה ? ציק צק הוא גודל והכל בסדר ילד שלי, שנכנסת לחיים שלי הבנתי מהי אהבה. הבנתי מהי דאגה הבנתי מה זה שהלב נשרף שכואב לך משהו. לא דמיינתי לעצמי שאני יאהב מישהו בעוצמה הזאת, לא דמיינתי שיצור כל כך קטן יכול לעשות לי כל כך טוב. איך אתה גדל לי בין הידיים, איך לפני יומיים רק שכבת לי על הבטן והיום, היום אתה עוד שניה יושב לבד. אתה, שהבאת לי את התואר הכי יפה בעולם "אמא". אתה שהבאת למילה "חיים שלי" משמעות כל כך גדולה. אתה באמת החיים שלי בכל מובן המילה. אנחנו רק כמה חודשים מכירים, אתה קולט ? אני כבר לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיך, שכחתי מה זה לקום בבוקר בלי הקולות שאתה עושה לי במיטה. מלך שלי, כל החיים אני אשמור עליך לא אתן חשום דבר לפגוע בך. להיות אמא זה לא רק לדאוג שיהיה לו אוכל ושיהיה שמח. זה כל כך מעבר. ההרגשה הזאת שאתה הולכת לישון ודואגת לו, שאת לא באמת ישנה כי את עם היד על הדופק, למרות שהכל בסדר אבל את כל כך מפחדת. את רוצה שהוא יהיה הכי מוגן בעולם, שיהיה לו הכי טוב בעולם. המצפון הזה שקורה לו משהו, הכי קטן, אפילו שריטה. החוסר אונים הזה שכואב לו משהו ואת לא יודעת מה לעשות. הרגשות אשמה האלה שאת מאשימה את עצמך ושופטת את עצמך על הדבר הכי קטן. הויתור היומיומי על הרצונות והצרכים שלך רק בשביך להביא לו הכל שלא יחסר חס וחלילה, המילים האלה שאת אומרת לעצמך " אני אסתדר בלי, אני לא חשובה עכשיו, העיקר שיהיה לו" הדבר הקטן הזה, שגודל ונהפך לאט לאט לבן אדם עם אופי, ולהכל את אחראית. ילדים זה הרבה יותר משמחה. אהבה של אמא, אנחנו אחד של השנייה לכל החיים, אשמור עליך מכל דבר, אני אוהבת אותך.

כמה קילו עליתן בהריון וכמה זמן לקח לחזור למשקל של לפני ההריון?

באיזה שבוע ילדתן ומה עשיתן כדי שזה יקרה?