מחשבות ותהיות על הימים שהאמהות שלנו היו בהיריון... מוצאת את עצמי כל הזמן חושבת על זה... כל הזמן שואלת את אמא שלי ומתעניינת. אני הילדה הכי קטנה שלה, בת 30 ורק בהיריון שלי היא אומרת שהתחילו עם האולטרסאונד וגם זה היה רק בחודש שביעי להיריון... זאת אומרת שבשלושת ההריונות הקודמים שלה שהיו לפני למעלה מ-40 שנה אף אחד לא ידע כלום. האישה הייתה בהיריון... וזהו! מה המין, כמה שוקל העובר, סקירת מערכות... כלום לא היה. לא היו להם איסורים לגבי אוכל, לא בדיקות על בסיס חודשי, אף אחד לא המליץ להן לא לישון על הגב ולישון על צד שמאל, חוסר במים לא היה מוביל לצירים, עודף משקל לא היה נתפס ככזה נורא והרשימה עוד ארוכה. מפה לשם, כולנו נולדנו, יצאנו נורמליות, חיות ונושמות... לא? אז מה קורה במהלך השנים שגרם לנו להיות כאלה חרדתיות? ואני סופר חרדתית!! אמא שלי אפילו לא מבינה מאיזה כוכב נחתתי כשאני מספרת לה כל מיני דברים כמו שאת הירקות והפירות צריך לשטוף עם סבון ושלישון על הגב חוסם אספקת חמצן לשיליה ולעובר... היא בכלל לא מבינה על מה אני מדברת!! אפילו מעקב תנועות לא היה להן פעם... בקיצור... חפרתי😅 היריון תקין לכולן אמן🙏🏼