ברית. כן או לא? היי בנות, אני בהריון עם בן ואנחנו מאוד מתלבטים לגבי האם לעשות ברית. בעלי כבר הודיע לי שאין מצב שחותכים כי זה מיותר וברברי ואכזרי ואני ממש לא יודעת מה לענות לו. חשבתי שזה בריא אבל הוא אשכרה בדק והראה לי מחקרים שונים שזה ממש לא נכון. אנחנו גם לא דתיים אז את השיקול הזה אפשר לגמרי להוריד. מה אתן אומרות? יש כאן עוד כאלה שלא עשו? מחפשת חיזוקים ועצות
הריון ולידההריון ולידה
💬127 תגובות

תגובות (127)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בספטמבר 2018 בשעה 21:26
את יהודיה ?כל יהודי מחוייב לעשות מזה לא לעשות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בספטמבר 2018 בשעה 21:27
אתם יהודים? אם כן לא רואה סיבה נכונה ומוצדקת שלא תעשו. ומה זה ברברי בזה? זה מה שה׳ החליט וזה מה שצריך להיות. אולי גם בעלך יגיד שמיותר לשלוח אותי לבית ספר אז אל תשלחי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בספטמבר 2018 בשעה 21:27
אותו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בספטמבר 2018 בשעה 21:28
ממש הלםם מהפוסט הזה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בנות יקרות.. משהו קטן ממני.. את, כן את. לא, אנחנו לא מכירות. אבל אני אמא בדיוק כמוך. אני יודעת מה את מרגישה, יכול להיות את אמא חדשה, או אמא ותיקה.. אולי גם את עברת דיכאון בהריון ואחרי לידה, אולי גם את, פיתחת חרדות ופחדים שלא היו לך בחיים.. אולי גם את.. מפחדת קצת יותר מדי לפעמים.. דואגת להכל בחיים קצת יותר משצריך לעיתים... אולי גם את, רוצה לשפוך את כללל מה שעובר עלייך, את כל הבלאגן שיש לך בנשמה, את כל העצב/שמחה/דאגה.. אבל לפעמים.. אני יודעת.. שעד כמה שאת רוצה, את לא פורקת. מהפחד.. שלא יבינו, שלא יקשיבו, וגם אם כן, שזה לא יעזור, כלום לא יעבור.. אז למה לפרוק? אני יודעת שגם את לפעמים מרגישה עצובה.. בודדה.. הלידה כבר עברה, עבר גם הזמן, את התחזקת מאז, אולי גם הדיכאון עבר.. אבל לפעמים, הוא לבקר ולהזכיר לך, "הלו, אני עדיין קיים", תדעי.. יכול להיות הוא עוד יבוא פה ושם, יכול להיות גם החרדה הזו לא תשכח לדפוק בדלת לעיתים.. אבל תדעי, שאת לא לבד. אני מבינה אותך.. אני אוהבת אותך.. אני מסכימה איתך. תמיד ידעו להגיד לך את תצאי מזה, את חזקה. אך רק הזמן ואת יוכלו להוכיח כמה.. הרי עברנו לידה, איזו עוד הוכחה צריכה להיות? כי בסופו של יום, מה שהכי יעלה לך חיוך על הפנים זה האוצר/ית הקטן/ה שלך.. לפעמים, כשאת דומעת טיפה, חבקי אותו חזק את האוצר שלך.. והוא עוד יחזיר לך חיבוק ונשיקה.. את, תהיי חזקה. אל תוותרי לעולם, לדיכאון, לחרדה, לפחד. אל תפחדי מהפחד. הכל בחיים עובר. ועכשיו, בזמן שאני אומרת לך את המילים האלה, אני אנסה לשנן אותן לעצמי. הרי אם הן קיימות בתוכי, יש להן הכח.. לשנות את מה שבנשמתי. אוהבת אותך ❤
אמהותאמהות
💬17 תגובות👍4 לייקים