סיפור הלידה שלי 💗 הייתה לידה מאוד קשה ומצפה לכן חפירה מטורפתתתת הייתה לידה מאוד קשה אבל הצוות המדהיםםם (לא פחות) של בי״ח ברזילי פשוט הציל אותי ואת הנסיכה שלי 😍 בעלי גרוזיני ובהתחלה היה בטוח שזה בן אז קרא לו ואז׳ה=חתיך בגרוזינית. כשהבנו שזו בת שיניתי לואז׳יטה/ואז׳י 😂 אז ככה, היה הריון תקין לחלוטין מלבד סימפיזיוליזיס מזעזע אבל מההתחלה הבטן שלי הייתה פשוט ענקית ובכל מקום שאלו אותי אם זה תאומים וכאלה (כיף לשמוע סה״כ 🤦🏻‍♀️). אני נולדתי 4.5 קילו בשבוע 40 בדיוק ובעלי נולד כמעט 5 קילו בשבוע 42 אז מההתחלה רופאת הנשים שלי (ד״ר אלה איבשין, גם מנהלת חדר לידה ברזילי) שמה עין על המשקל של ואז׳י ושלחה אותי לכמה הערכות משקל. יצא שהיא באחוזון 70-80 ועל סמך זה וסימפיזיוליס החליטה לזרז אותי לפני הזמן כי אני נורא קטנה ופחדה שיהיה לי קשה ללדת אותה. אז הגעתי ביום חמישי לפני שבוע לד״ר איבשין, הייתה פתיחה 2, מחיקה 70% וצירים לא סדירים כבר תקופה ועשתה לי סטריפינג. בשישי ושבת יצא הפקק הרירי בכל פעם שהלכתי לעשות פיפי וחשבתי שהלידה תתפתח טבעי. ד״ר איבשין נתנה לי הפניה עד יום ראשון ואמרה שאם לא יתפתח משהו עד אז שאגיע לחדר לידה ב8 בבוקר כי זאת התורנות שלה של 26 (!!) שעות מ7 בבוקר עד 9 בבוקר למחרת. הגענו ב8:30, קבלה למיון, מוניטור ובדיקות, הערכת משקל 3.572 קילו- על סמך זה החליטו על זירוז שתבינו!!! תזכרו את המשקל הזה... אחזור לזה בסוף. אותם תנאים, שוב סטריפינג, אין ממש התקדמות. קצת לפני 12 נכנסתי לחדר לידה, חוקן (חובה!) והכנות, הפחתת בתנועות העובר במוניטור, אוקסיטוצין לוריד + פקיעת מים. נכנסו 2 מיילדות ושכנעו לחכות עם האפידורל כדי לא לעכב את התקדמות הלידה והסכמתי. קצת אחרי זה החליפו משמרת ונכנסה מיילדת ושכנעה לקבל אפידורל עכשיו כי תכף יתחילו צירים חזקים. לא הסכמתי. התחילו צירי תופתתתת, כאבים חזקים בטירוף, משכתי ככה כמה שעות עד פתיחה 4 ואז התחננתי לאפידורל. די מהר הגיע מרדים והזריק אבל נרדם רק צד אחד וממש בקושי- רק קצת נימול. אחרי שעתיים ככה קראתי לו שוב ושינה את מיקום הקטטר בגב והזריק עוד (שתדעו שיש מה לעשות). סהכ קיבלתי 6 מזרקים של אפידורל, לא השפיע על הכל.

ת.ז או רישיון לבית חולים האם צריך לבית חולים ללידה ת.ז או שמספיק רישיון נהיגה?

היי כותבת לפה כדי סתם לפרוק.. בת 18+ היה לי בן זוג שתיכננו את ההריון ביחד והכל היה ורוד ויפה ככה לפחות אני חשבתי עד שהגעתי לחודש שלישי והוא משום מה שלח אותי להפלה...כמובן שלא יכולתי ללכת ולהרוג את הילד שלי כשכבר ידעתי שיש לי בן. אחרי תקופה גיליתי גם שהוא מדבר עם האקסית שלו ומנסה לחזור אליה ולהיפטר ממני. ארזתי את כל הדברים שלי וחזרתי לבית של אמא שלי.. ממש קשה להיות לבד בכל התהליך של ה9 חודש הריון בלי מישהו שיתמוך ויגיד שהכל בסדר, כמובן שאני עובדת ומנסה כמה שיותר לפרנס את עצמי ואת הילד שלי שעומד להיוולד עוד מעט בעזרת ה' פחות פרנסה ופחות כסף שניכנס רק הוצאות.. ממש מבאס לראית שעדיין יש אנשים כל כך רעים ובלי לב. לא מאמינה שהוא וויתר ככה על הילד שלו. אבל מחזיקה את עצמי ממש חזק ויודעת שהכת יסתדר בסופו של דבר גם בלעדיו.

יש פה זוג לא נשוי לקראת ילד ראשון או שכבר נולד..? איך מתייחסים אליכם? הזכויות הם אותן זכויות? כלומר ביטוח לאומי, הנחה בארנונה, גנים.. אם רוצים להתחתן אחרי שיש כבר ילד? מה המעמד של הילד מבחינת החוק?

איזה משחה להנקה קונים לפטמות ? צריך לקחת לביח זה הכרחי?

טיפים לגמילה מחיתולים? בן שנתיים וחצי, בקושי מראה נכונות...