צודקת להיות אמא זה לא קל בכלל וזה מתיש וקשה וסוחט כוחות ומעייף ועול כבד.. המון נשים כולל אני חוו וחוות את מה שכתבת בדיוק.. ולא מדברים על זה מספיק לדעתי. אני אחרי לידה ראשונה הייתי סמרטוט.. עם תינוקת צרחנית שלא ישנה רגע לא היה לי כח לכלום. לשירותים בקושי הגעתי ולא היתה לי עזרה בכלל בכלל.. גם בעלי לא הבין אותי בכלל. כמה זמן את אחרי לידה ? כי רוצה לעודד אותך שאני עברתי בראשונה לידה גיהנום והתחלה קשה כמו שכתבתי אבללל לאט לאט דברים מסתדרים. את תרגישי יותר טוב.. הילדה תישן קצת יותר. תצאי איתה החוצה זה נותן כוחות קצת איוורור.. תשתמשי בכל עזרה שיש לך כדי לנוח קצת. דברי עם הבעל. הכל לאט לאט מתמקם מחדש ומסתדר וכל אחד לומד את מקומו. אני אמרתי שלא יהיו לי עוד ילדים והנה אני בהריון שלישי מקוה לטוב.. אבל כבר מוכנה להכל. אם את מרגישה בדיכאון לכי לרופא משפחה וספרי לו. לבכות עם התינוקת זה מאוד טבעי עשיתי את זה המון פעמים הילדה כרגע בת 7 והיא בסדר גמור..לא ניכר עליה שבכיתי איתה. אז שימי לב לעצמך לסיכום אם את מרגישה שוקעת תטפלי בעצמך. בהצלחה מותק😄

מזדהה איתך מאוד..זה לא פשוט בכלל אבל זה ילך וישתפר אני אמא ל2 בהפרשים של שנה ו4 ועכשיו בהריון שלישי.. ההתחלות הן הכי קשות אבל לומדים להסתגל, לעשות סדר יום ולאט לאט המצב משתפר. לגדל ילדים זה אפעם לא קל גם כשהם גדלים. הקטנה שלי היום בת 2.3 והיא הייתה תינוקת קשה בוכה בלי סוף, על הידיים משבע בבוקר עד 9 בערב זה היה נוראי. אם יש לך אפשרות להביא עזרה עשי זאת גם אם זה בתשלום למישהי, תנסי לתכנן דברים מראש וכשהיא ישנה תנוחי ואל תתעסקי עם דברים אחרים. מאחלת לך שהכל יעבור 🙏

תודה על המילים, זו לידה ראשונה

אנונימית יקרה.. לי הלידה הראשונה הייתה סיוט ואני זוכרת נפילת מתח לגמרי, עייפות, כאבים, יצור קטן להתמודד איתו, הורמונים, זה היה הלם וקשה זה המון להתמודד..נסי למצוא עזרה אל תתמודדי לבד ❤