משתמשת פורטי16 באוגוסט 2018 בשעה 06:36
לא חשבתי שאגיע למצב הזה בילד השני
לרוב אני מאוד רגישה וכשמשהו קשה לי אני שומרת לעצמי עד שאני ממש מתעצבת
הריון שני מחר שבוע 39 וכבר חשבתי שאלד .. לא נראה שום סימן באופק..
ודי נמאס לי לא רוצה יותר לשאת את התינוק אני מתגעגעת ליכולת לזוז לישון אני מרגישה שהגוף שלי בבית סוהר
בנוסף לזה עם ילד בן 3 בבית שהראש שלי הופך להיות הדבר היחידי שמתפקד בשבילו כי גופנית ברור שאי אפשר..
בקיצור כולי כלואה בשרשאות כל היום..
אני צריכה לשרת את זה שבבטן ואת זה שמחוץ לבטן
קשה לי ,נמאס לי אני כל היום בוכה , מעמידה פנים שהכל בסדר אבל כבר נמאס לי איבדתי את הסבלנות שלי כלפי שניהם!
אני ישנה אולי 4-5 שעות ביום לא יוצאת לשום מקום
אין לי דרכים להעסיק את הגדול, הוא כל היום מול הטלוויזיה
ותוך כדי יש לו יכולת אדירה לשגע אותי...
הוא קם בבוקר מדליקה לו את הטלויזיה ואני ישנה .
כל יום אותו הדבר בישולים כביסה קיפולים ניקיון
תוהה האם זאת מהות האישה בעולם הזה? בשביל זה נולדתי ? לשאת את כולם?
הלוואי והייתי גבר! הלוואי!
כבר לא מוצאת עניין באמהות ,זה ככ קשה ,לא טוב לי בכלל..
מתחננת לה' כל יום שיתן לי כוחות שכבר מתחילות להיגמר
הריון ולידה
💬9 תגובות
