ככ מבינה אותך!!!הגדולה שלי מתחילה גן עיריה ב30 לחודש והמשוער שלי ב26 לחודש ואני בסרטים של החיים!!! בוכה לבעלי שכואב לי עליה הכל ככ חדש לה גם גן חדש גם עכשיו המגלה מטיטולים גם הולכת לקהל אחות קטנה שהיא מאוד מקנאה כבר עכשיו שאני מדברת איתה עליה ומכינה אותה נפשית והכל ככ רגיש אצלי מתפללת ללדת שבוע לפני שאספיק להתחזק וללוות אותה לגן החדש ולתת לה את כל התשומת לב שמגיעה לה ככ מפחדת ללדת סמוך שלא אהיה שם בשבילה זה הורג אותי!!!!

וואי מה הסיכוי שאנחנו באותו המצב . אמורה ללדת ב25 מפגש הורים בגן ב29 אני ממש ממש לוקחת את זה קשה ברמה של בוכה!! אני סופר רגישה אליו ומאוד מעורבת בכל תהליך איתו ולפספס כזה דבר פשוט קורע אותי מבפנים..

אני רק יכולה להזדהות איתך ממששש וגם אני בוכה מזה אבל בסופו של יום אין לנו באמת מה לעשות רק להתפלל ולקוות שנלד לפני שבוע לפחות שנתחזק אני כל יום מתפללת לאלוהים ואומרת לו בשביל הילדה שלי הקטנה הזאת כפרות עליה שאני נשרפת מאהבה אליה תעשה שאני אחד לפני לא בשבילי אני מוכנה לסבול אבל למה היא???