ההתחלה תמיד קשה תנסי לישון לפני שהוא בא מהעבודה בצהריים ואז כשהוא בא תכיני ארוחת ערב טעימה תאכלו תדברו תסבירי לו שהוא חסר לך גם אבל זו ההתחלה והכל יחזור להיות בסדר תמיד תשתדלי לנוח לפני להסתדר להשים בושם בסול הכללל מסתדר

ילדים דופקים את הזוגיות.. קחי את זה בחשבון. כדאי ששניכם תבינו שכמה חודשים טובים זה הולך להיות ככה. מציעה לך לערב אותו בכל שגם הוא יהיה עייף.. ואז התחושה תהיה הדדית. שיתחיל גם לקום בלילה.

מבינה אותך ממש.. במקרה שלי זה נמשך שנה וחצי מהלידה כי הבת שלי היתה צרחנית ובכיינית ועד גיל שנה וחצי לא ידעה מה זה לישון. (גג 45 דק ברצף) והייתי תמיד עייפה, הרגשתי כ"כ זקנה בלי טיפת חיות. תתנחמי שאצל הרוב זה לא ככה תקופה כ"כ ארוכה.. וכשיש שגרה קבועה של שינה בשעה מסויימת וכו' אז הכל הופך להרבה יותר קל. אצלנו למשל כשהכל התחיל להתאפס, קבענו לנו כלל שפעם בשבוע יוצאים מהבית בכל מחיר. גם אם זה לפארק הקרוב וזה ממש קירב בינינו...ועוד מחוות קטנות כאלה. מכתב בבוקר, שוקולד קטן בתיק וכו'

האמת שבהתחלה אמרתי לבעלי שרק אני אקום לקטנה בלילה כדי שלא יהיה גמור בעבודה,אבל עם הזמן הבנתי שגם אני בעבודה יותר קשה - גידול התינוקת שלנו. סכמנו שהוא מתעורר 3 פעמים בשבוע וביום שישי הוא פירגן לי שבאופן קבוע אצא לזמן איכות כדי לנשום קצת אוויר. עכשיו שהוא גם מתעורר בלילה לילדה הוא מבין מאיפה מגיע הקושי והעייפות. חני, אני בהחלט אשתדל לעמוד בטיפים שנתת לי.