חייבת לפרוק כי בא לי לבכות. היום פעם ראשונה הלכתי למעקב הריון פרטי אצל פרופסור אריה הרמן ברשלצ. המליצו עליו שהוא ממש מקצועי, שהוא מנהל ילודה ונשים באסף הרופא. הזהירו אותי שהוא אנטיפת אבל אמרו שמקצועי ברמות הגענו לקליניקה אני ובעלי. קיבלה אותנו מזכירה.. יחסי אנוש בקושי.. אפילו כיסא לא היה לבעלי לשבת בהתחלה והוא ביקש לא פעם ולא פעמים טוב, נכנסנו לפרופסור ישר אמר שלום בקושי חיוך. ישר שאלות מילא את כל הפרטים ואזזזז ביקש בדיקות דם אחרונות. אני במעקב בקופח ולא נתנו לי בזמן האחרון בדיקות דם לעשות.... הקפדתי על בדיקות שתן וכל שבועעים הלכתי למעקב בקופח.. יש לי תאומות הכל בסדר תודה לאל, כל האולטרסאונד תקינים... הפרופסור הזה העמיד אותי במצב נוראי , אמר לי איך זה הגיוני שאין וזה לא יכול להיות.. הרגשתי כאילו אני הולכת להיות אמא גרועה שאיך אני לא עשיתי את הדברםףים האלה. אמרתי שוב שלא נתנו לי . נתתי לו את השקיפות עורפית שעשיתי ואמר איפה חלבון עוברי אז אמרתי ש2 רופאים לא המליצו כי זה תאומים והתוצאות לא תקינות בבדיקות האלה לתאומים. הוא עיקם פרצוף. אחכ בדק סקירה. אחכ אמר לי שרוצה לבדוק את צוואר הרחם.. בעלי קם להיות איתי והוא אמר לו "לאן אתה בא? אתה יכול לשבת שם ולהסתכל במסך" בעלי היה בשוק. בדק אותי, הכל תקין גם צוואר הרחם וגם אחר כך באולטרסאונד .. אחרי זה התלבשתי וישבנו חזרה ואז נתן לי רשימה מה לעשות ומה לבקש מהרופאה בקופח.. מסתבר שהברזל שלקחתי לא מספיק... האלטמן קומפורט... הוא רוצה שאחזור לפרנטל כי יש שם ויטמינים יותר אמרתי בסדר. בעלי אמר לו " מה לגבי שמירת הריון" .. עוד לא סיים לומר וכבר הפרופסור אמר. " זה לא מומלץ בכלל כרגע ואין על מה לדבר" בעלי בהלם. קבע איתי לעוד שבועיים.. ושילמתי לו כמובן. מקצועי הוא מקצועי , זה נראה וברור לי. אבל אנטיפת ברמותת התאומות שלי בסדר, אבל אני לא. בא לי פשוט לבכות מההרגשה שיצאתי ממנו. זה הגיוני? לפני שבועיים הייתי אצל רופא אחר לסקירה ראשונה וקיבלו אותנו ככ יפה... פשוט ככ שונה מהפרופסור הזה... לא המשכתי עם ההוא כי לא היו תורים. סליחה על החפירה. אני פשוט על סף בכי איכשהו העובריות בסדר אבל אני ובעלי יצאנו בתחושות רעות אפילו כמעט רבנו עד שאמרתי לו "רגע מה קורה לנו זה לא אנחנו אנחנו לא כאלה, הבנות בסדר למה אנחנו ככה?"