בנות פליזז עזרהה כואב לי החזהה שבוע 22 צד ימין של החזה ממששש כואב מה עושים?

קורס הכנה ללידה איך אני יכולה לקבוע קורס הכנה ללידה (לא ממוחשב) בתל השומר וסיור? אם זה דרך מספר טלפון אשמח לקבל את המספר

דימום היי בנות חג שמח! אני שלושה שבועות אחרי לידה, הדימום הפסיק לי לשלושה ימים ופתאום חזר שוב.. מציינת שאני אחרי הפסקת הנקה (הפסקתי שלשום) אם זה קשור🤷‍♀️ יש סיבה לדאגה, או שהגיוני?

אלכוהול בבישול מותר או לא? בחלק מהמקומות באינטרנט קראתי שמתנדף ובחלק שזה מיתוס.

ד"ר גילה הונרייך עוזיא היי בנות הריון ראשון שלי.... אשמח להמלצות או דיס המלצות לרופאה הזו שמקבלת ברמות וגם האם יש לה אולטרסאונד בחדר או שבכלל במרפאה?

לפני חודש ילדתי בשעה טובה גורה קטנה ומדהימה שאני מכורה אליה ברמות קשות ❤️זהירות פוסט ארוך בטירוף אבל עם מידע שמקווה שיכול לעזור ❤️ אני רוצה לשתף אותכן בסיפור לידה שלי אז לי קרו כל הדברים שצריכים לקרות לפני לידה זה התחיל ביציאת הפקק הרירי הפקק הרירי יצא ביום שלישי לפנות בוקר בזמן הפיפי אחרי ניגוב ראיתי דם ( יחסית הרבה דם) טסנו לבית חולים כי לא הבנו מה זה ואז נאמר לנו שזה הפקק הרירי בדקו ואמרו שיש התחלה של פתיחה המשיך לרדת לי דם גם בגלל הבדיקה וגם בגלל שזה היה המשך של הפקק הרירי ( הדם היה בחלקו כמו צמיגי וחלקו כמו של מחזור פשוט דם טרי) הלכנו הביתה בלילה בין רביעי לחמישי הרגשתי צירים את הצירים תזמנתי כל חצי שעה אבל בגלל שהפקק הרירי ירד העדפתי ללכת להיבדק שוב שהגעתי הייתה פתיחה של אצבע אמרו לי ללכת להסתובב ולחזור עוד שעתיים לבדיקה נוספת שחזרנו להיבדק היה פתיחה של 1.5 ואמרו לי לכי הביתה רק אם יהיו צריכים כל חמש דקות וסדירים תחזרי חזרנו הביתה הלכתי לישון ברביעי בצהריים התחילו ה-צ-י-ר-י-ם עכשיו חשוב לי להגיד לי מאוד הפריע ששאלתי וקראתי שבנות אחרות שאלו לגבי הצירים כל אחת אמרה ״ שזה יהיה אמיתי את תדעי״ וזה המשפט גם של הרופאים אותי אישית המשפט מאוד תסכל כי איך אני אמור לדעת! אף פעם לא הרגשתי ואין לי מושג ! אבל זה הגיע כמו שכולם אמרו לי זה הרגיש כמו כאב שהגיע מהצד ( כל פעם מצד אחר ) והתחזק בבטן התחתונה, כאב שאי אפשר לשרוד באמת ואי אפשר להתעלם ממנו זה נמשך 40 שניות עד דקה וחצי כל פעם בהתחלה זה היה כל עשר דק רבע שעה לקראת אחר הצהריים זה הגיע לי כל 5 דק ואז אחרי שעה של כל 5 דק התחלתי להרגיש צמרמורות בכל הגוף , פרפרית כמו דג מחוץ למים, הזעתי את חיי, ניסיתי ללכת לשבת בשירותים ולא הייתי מסוגלת, בקושי לעמוד הייתי מסוגלת, בעלי רצה שנילך לבית חולים ולא יכולתי לעמוד כל מה שרציתי זה לשכב ושאף אחד לא ידבר איתי הגיע שלב שהצירים הגיעו כל 2-3 דק זה היה השלב שהתקשרתי להזמין אמבולנס בחייייםםםם לא חשבתי שיפנו אותי לבית חולים באמבולנס בטח שלא ללידה ובטח שלא בתקופת קורונה ( אחרי שהכנסתי את עצמי לבידוד יזום לפני הלידה בשביל להישמר כמה שיותר) אבל זה היה מצב שלא יכולתי להחזיק ובטח שלא רציתי שבעלי יסע כמו מטורף על הכביש עד הבית חולים אז נסענו באמבולנס הגענו לבית חולים והייתה פתיחה של 4 אצבעות הייתי בשוק שעם כאב כזה מטורף רק פתיחה של 4 נכנסו לחדר לידה ברביעי בערב נתנו לי לעשות חוקן אבל בגלל שלא אכלתי כל היום אז גם לא יצא שום דבר אבללל אז הרגשתי לחץ מטורףףף בבטן הייתי בטוחה שהלקוח משפיע הרגשתי לחץ מטורף בבון ואז בום באסלה מי השפיר ירדו כל ההריון דאגתי אם אצליח לזהות את מי השפיר אם חלילה תיהיה דליפה או אם תיהיה ירידת מים אז אצלי זה הגיע ממש כמו בסרטים כמו בלון ענק שישב בבטן והתפוצץ באסלה בזמן הפיפי הרגשה מטורפת ומזעזעת ביחד 😂 מהרגע שקיבלתי אפידורל חיי השתנו אבל! מסתבר שמנה אחת לא הספיקה לי כן ההרגשה המזעזעת של הצירים כמעט ונעלמה אבל לא מספיק עדיין הרגשתי צירים ולחץ בבטן ביקשתי עוד מנה של אפידורל הרופא הזהיר אותי שיכול להיות שלא אצליח ללחץ כי זה יהיה רדום בהגזמה אבל לא היה לי אכפת כאב לי בטירוף הגעתי לפתיחה מלאה תוך 5 שעות מהרגע שנכנסו לחדר לידה היינו בשוק של החיים כמה מהר זה קרה ועוד בלידה ראשונה. הגיע הזמן שצריך ללחוץ ובהתחלה לא באמת לחצתי כמו שאמרו הרגשתי כל כל רע עם עצמי אבל חיכינו עוד טיפה ונתנו לי לנסות ללחוץ שוב ושוב עד שהבנתי איך אני לוחצת למרות שהכל רדום לחצתי בלי הפסקה למרות שאמרו לי לעצור ולא רציתי כל מה שרציתי זה לשמוע איתה בחוץ דאגתי לה כל כל רק חיכיתי לראות אותה לא הרגשתי כמעט כלום למטה וזה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות לעצמי חתכו אותי למטה ולא הרגשתי כלום ברמה שביקשתי מהרופאה להגיד מתי יש לי ציר בשביל שאלחץ אני יכולה להגיד שזה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות לעצמי כל כך פחדתי מהשלב הזה של הלחיצות והיציאה של הבובה שלי לאוויר העולם פחדתי כל כך מהכאב ואיך זה ירגיש ולא הרגשתי כלום!! בזמן הצירים והלידה פיתחתי חום כל ההמתנה בחדר לידה המשכתי לרעוד בטירוף לפני הלידה נתנו לי אנטיביוטיקה וחששו לקטנה שהיא לא פיתחה גם חום בגללי הילדה יצאה בשלום ולא פיתחה חום שזה המזל הכי גדול אני ה הייתי עם אנטיביוטיקה במשך 5 ימים ונשארנו בבית חולים אקסטרה ימים בשביל להיות בהשגחה הזאתו . אחרי הלידה היו לי כאבים בתפרים כמעט שלושה שבועות ( עד היום יש מידי פעם כאב שבא והולך) מה שהרבה לא כותבות ומספרות זה את הקושי האמיתי אחרי הלידה ואני לא מדברת על הילדה אני מדברת על לקבל את עצמך אחרי לידה במשך שבועיים יום יום הייתי נכנסת למקלחת ובוכה מסתכלת על הגוף שלי ונגעלת מהבטן ומהציצי משתגעת מהכאבים ואיך אני מצליחה לתפקד ולהראות לכולם שהכל סבבה וטוב. אז בהתחלה הסתרתי עד שפתחתי את זה מול בעלי ואמא שלי וחברות כמובן שכולם אמרו לי שאני סתם והכל בסדר והכל יחזור וזה לא שומן וזה יעלם אז אני חודש אחרי כן רוב הסטן ירדה אבל עדיין יש צמיג שבתור בחורה מאוד קשה לי עם זה מאוד ולא זה לא דיכאון אחרי לידה מסתבר שהרבה נשים חוות את זה ופשוט לא משתפות ורק אחרי שאת פותחת את זה את מגלה שכל אחת עוברת את זה אז אני לא הולכת להגיד זה קורה ותקבלו את עצמכן אני כן אגיד שאל תכעסו על עצמכן אם אתן בוכות וקשה לכן זה הגיוני ונורמלי נכון יש לנו כוח מטורף אנחנו מביאות חיים לעולם אבל גם לנו מותר שיהיה קשה ושנתפרק בעיקר אחרי דבר כל כך גדול. הבובה שלי חגגה חודש לפני יומיים אין מאושרת ממני על המתנה הקטנה הזאת כן קשה כן לא ישנים אבל ברגע שהיא פותחת את העיינים כל הקושי נעלם וכל מה שבא לי זה רק לנשנש אותה בלי הפסקה אם הגעת עד לכאן אז תודה וסליחה על החפירה אבל כן מרגישה צורך לשתף כי אני הייתי צמאה לשמוע את האמת גם אם היא לא תמיד ורודה. ❤️❤️❤️