חיסון גיל חודש יוצא שביום של חיסון גיל חודש י(בבוקר) יש לי משהו חשוב בערב מחוץ לעיר (כמה שעות טובות) אני מניקה ועוד לא יצא לי לתת חלב שאוב..יש אפשרות לקחת אותה איתי (אמא שלי תשמור עליה בחוץ ותקרא לי להניק) או להשאיר אותה עם בעלי וחלב שאוב..מה עדיף? וזה בכלל ריאלי שהחיסון יהיה ביום כזה? כי הבנתי שקשה להם אחרי..

צירים? .

בדיכאון... אני מרגישה שאני נכנסת לדיכאון - הריון ראשון... גילינו את מין העובר לפני שבועיים ומאז אני לא מצליחה ממש לשמוח (אני יודעת שזה נורא מרושע אבל ציפיתי למשהו אחר) אני לא עובדת, נמצאת בחל״ת, אנחנו גרים במקום מאוד קטן ללא חדר לתינוק שעקב התחייבויות אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעבור דירה בזמן הקרוב, אלא רק סמוך למועד הלידה - מה שמגביר אצלי את הלא נודע- איפה נגור? איך נשלם שכירות יותר גבוהה וגם נדאג להוצאות חדשות של תינוק? אני מרגישה שאפילו כשאני רעבה אין לי כוח לקום להכין לי אוכל ורוב היום אני לבד.. אז יוצא שאני אוכלת מה שהכי מהיר להכין ולוו דווקא מה שבא לי/מה שאני משתוקקת לו. בקיצור... לא יודעת איך לצאת מזה, אין לי חברות הריוניות לדבר איתן על זה רובן רווקות או לא חושבות בכלל על ילד, ציפיתי שהתקופה הזאת תהיה אחרת לגמריי, והיא פשוט מכה בי בפנים, אין לי מושג איך לשפר את ההרגשה הזאת. בנוסף להכל אני פשוט מפחדת שלא ארגיש מחוברת לתינוק/ת ואני מרגישה רגשות אשם, שפשוט לא מגיע לי להיות אמא! פשוט כך. מתביישת בהרגשות שלי... זהו פרקתי 😔😔😔

תינוקת נפלה בנות, אני מתחננת שלא תשפטו אותי, אני מרגישה כל כך רע. מרגישה שאני אמא הכי גרועה בעולם וחסרת אחריות. הבת שלי בת 8 חודשים. תמיד ישנה במיטה משלה, אבל בשבוע האחרון היא מקוררת ומתקשה להירדם בגלל הנזלת. אז בלילה אני ובעלי לפעמים שמים אותה בינינו על המיטה שלנו והיא ישר נרדמת. היום לפנות בוקר היה מצב דומה. בעלי קם שניה לשירותים ושם במקומו מלא כריות. ועוד אמרתי לו שלא צריך כי התכוונתי לקום גם ככה. היה לי לילה ממש קשוח והייתי ממש ממש עייפה ותוך שניה נרדמתי. התעוררתי מצרחות של הבת שלי ומצאתי אותה על הרצפה!!!! הכל פשוט קרה כל כך מהר!! אני תמיד מתעוררת כשהיא מתעוררת גם אם היא לא בוכה כי היא נוגעת בי וכו" וזה מעיר אותי. הפעם היא כנראה התעוררה בשקט, זחלה מעל הכריות ונפלה מהמיטה. די צמוד למיטה עומד ארון בגדים עם מראה על אחת הדלתות. היא ממש ממש אוהבת מראות ואני מחנשת שהיא התעוררה, ראתה את עצמה במראה אולי, ורצתה לגעת במראה ואז נפלה בין הארון למיטה על הבטן/על ארבע. היא כל כך בכתה!!!!! הרמתי אותי וחיבקתי אותה תוך כדי שהיא בוכה ואני רועדת. בעלי ישר הגיע, לקח אותה והיא נרגעה אצלו בידיים אחרי כמה דקות של בכי. אין לה חום, היא לא הקיאה, היא שומעת רגיל ועוקבת עם העיניים אחרי דברים כרגיל. היא שיחקה רגיל מאז, אכלה וצחקה ועכשיו נרדמה במיטה שלה. עברו שעתיים מאז והידיים שלי עדיין רועדות. אני בהתקף חרדה, אחרי שלא חוויתי כשנתיים התקפי חרדה. אני פשוט לא מצליחה להירגע. אני פוחדת שנגרם לה איזה שהוא נזק בריאותי. או טראומה מהבהלה. הדבר היחיד שכן יש לה זה אדום וקצת נפוח במצב, ואחרי שחשבתי על זה, אני חושבת שהיא קיבלה מכה דווקא המראה שעל דלת הארון, ולאו דווקא מהרצפה. אני כל כך כועסת על עצמי! בחיים, אבל בחיים לא השארתי אותה לבד אפילו על משטח פעילות על הרצפה! אני תמיייד לידה כשהיא משחקת, כדי שלא תקבל מכה מאיזה צעצוע או כל דבר אחר. אני לא מאמינה שזה קרה לי!!! כמובן שלא עושים את אותה הטעות פעמיים, זה לא יחזור על עצמו. אני פשוט לא מפסיקה להאשים את עצמי ולא מצליחה לצאת מהחרדה.

כל כמה זמן צריך לנקות את הטבור? ומתי זה נושר?

בנות שבוע 11 כאבי גב תחתון / אגן בשני הצדדים למטה, כבר כמה ימים, בעיקר בתנוחות מסוימות, מישהי חוותה בשבוע כזה? אני מתחילה להיות לחוצה שזה מעיד על משהו אחר. התקשרתי למוקד אחיות ואמרו להיבדק אצל הרופאה שלי אם היא עובדת מחר ואם לא אז בראשון, אבל שלא נדרש בדיקת חירום במוקד אן משהו כזה. אני עדיין לחוצה ומודאגת..