התייעצות כואבת בעלי ואני בקצר כבר יותר מחודש, כמעט לא מדברים, הוא בוחר להישאר לישון בסלון ולא לבוא לחדר, הכל התחיל מזה שהתעצבנתי עליו על משהו ממש משמעותי וקראתי לו "דביל". מאז הוא לא שואל לשלומי, לא שואל על בדיקות, היו לילות שסבלתי מכאבים ובכיתי וזה לא עניין אותו בכלל... ההתייעצות שלי: אני ממש מרגישה שאני לא רוצה אותו בחדר חידה, אני עתידה לעבור זירוז בעוד 3 שבועות ואני כל כך כועסת עליו שבכל החודש וחצי האחרונים הוא לא היה לצדי, שאני פשוט לא מסוגלת לחשוב על זה שיהיה לידי בחדר לידה. וזה לא שאני מתקטננת על דברים קטנים, איבדתי את אמא שלי לפני פחות משנה, היה חשש בהריון הזה לרעלת הריון, מה שהיה לי גם בהריון הקודם שהסתיים בלידה מוקדמת בשבוע 28 וחודשיים פגיה, והוא לא היה לצדי בכלל כי קראתי לו דביל. הוא תמיד היה אנוכי ואגואיסט, תמיד הוא לפני הכל, לפניי ול