חייבת לפרוק קשה לי כבר עם בעלי. אבל כאילו ממש קשה! אני לא מרגישה יותר באהבה שלו מרגישה שכל השנתיים האלו הוא רק שקר ושחק אותה שהוא הכי מבין אותי. אין לנו חיי זוגיות אנחנו עובדים ביחד ובעבודה אין יחסי בעל ואישה וזה משהו ששנינו מסכמים עליו אבל אחרי העבודה ולפני העבודה הוא יושב כל היום בחוץ עם החברים שלו חוזר לפנות בוקר ועוד כשהוא חוזר מתלונן עד כמה משעמם לו! אז מה איתי לי לא משעמם מלשבת בין 4 קירות כל היום אם לא בעבודה אז בבית גרה רחוק מההורים שלי וההורים שלו לידי וברגע שאני הולכת הם תמיד יוצאים ויש להם סידורים אנחנו נשואים כבר שנה וכבר נמאס לי מכל המצב הזה. אני שבורה אני בוכה כל יום כל היום ואין לי יותר כוח! וברגע שאני אומרת שאנחנו חייבים לשבת ולדבר אז אוי ואבוי לי איזה טעות הצעקות מתחילות וההאשמות גם כן עד כמה אני סגורה על עצמי ולא מתחשבת ובגלל שאני לא מבינה מה זה אהבה בחיים לא אבין עד כמה הוא אוהב אותי.. דיייייי כבר אתה חתיכת שקרן אין אהבה ואין כלום דייי דייי בא לי לצעוק ולבכות ולספר לכולם עד כמה רע לי בחיים הללו!! קשה לי. אאה שכחתי לכתוב שהוא תמיד עייף ואין לו חשק לסקס ובפעם היחידה שהוא נגע בי מזה 4 חודשים האחרונים נקלט אצלי ההריון!