מרוסקת רגשית מי שזוכרת אותי מהפוסט של אתמול על החתולה שלי שנשכה אותי. המתוקה הזאת כבר 5 שנים איתנו והיא מקסימה אמיתית אבל לא משנה כמה ניסינו, לא יכולה לגדול עם ילדים וזקוקה לבית רגוע ושקט שייתן לה את מלוא התשומת לב שהיא זקוקה לה. אתמול משהו נשבר בהבנה שזה לא יכול להמשיך עוד ואין ברירה לחפש לה בית אחר בשבילה, לילדה ולתינוק שעתיד לבוא. אז פרסמתי פוסט בנושא בלי תקווה גדולה למצוא בית לחתולה בגילה אבל נמצאה בחורה שנשמעת מקסימה ומאד מעוניינת בה ואני מרגישה פשוט מרוסקת ולא מפסיקה לבכות, מרגישה כאילו אני מוסרת בן משפחה למישהי שלא באמת מכירה. איך היא תתנהג אליה? האם תפנק אותה כמוני? האם יהיה לה שם טוב? ממש ממש קשה לי אבל אין ברירה אחרת. מרגישה כאילו נשברתי לרסיסים.
הריון ולידההריון ולידה
💬10 תגובות

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 ביולי 2018 בשעה 13:12
איך החתולה מגיבה לילדים? אולי היא מגיבה אליהם באופן שונה ממבוגרים ותוכלי לשמור עליה בכל זאת? יש לנו פקינז חצוף ומפונק וכל הידיים שלי בסימנים של ביסים בגללו. אבל לבת שלי הוא לא מעיז להתקרב ואני יכולה להגיד לך שהיא מותחת עד אין סוף את הסבלנות שלו והוא פשוט מתרחק ממנה כשזה יותר מידי בשבילו.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 ביולי 2018 בשעה 13:15
והאמת שמאוד הייתי לחוצה מזה לפני שהיא הגיעה כי לא הייתי מוצאת לו בית אחר, הוא מבוגר יש לו מלא מחלות כרוניות ולא מאמינה שמישהו יסכים לטפל בו. וגם את הבית שלנו זה כל מה שהוא מכיר.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 ביולי 2018 בשעה 13:45
היא נושפת ושורטת ילדים, כשהבת שלי חוזרת מהגן היא כל הערב מתחת למיטה עד שהילדה הולכת לישון וגם הילדה מפחדת ממנה בטרוף אחרי שנשכה אותה... אתמול היא נדלקה כי שיחקנו ברעש ונשכה אותי ממש חזק, מאד קשה לי עם זה. כל הבית סובל כבר 5 שנים ויש עוד תינוק צווח בדרך שבכלל יחרפן אותה...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 ביולי 2018 בשעה 14:07
אני נולדתי וגדלתי כל חיי עם חתולים בבית. הכל עבר חלק. יש לי גם היום 3 חתולים בבית שלי ואני בהריון. וממש אין לי חששות מהחתולים. לא יקרה כלום לאף אחד. אני כן הייתי ממליצה להשאיר אותה. עצוב למסור.... חתול זו חיה מקסימה, אכפתית ונאמנה וזה מניסיון של 36 שנה :)

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חופשת הלידה שלי הסתיימה במאי וכתוצאה מזה אף פעוטון לא רצה לקבל את הבת שלי כל כך מאוחר בשנה וגם באף אחד מהם לא היה מקום חוץ מבפעוטון אחד. הגננת שלו הסכימה לקבל אותה בתנאי שנשאר גם לשנה הבאה והסכמתי לתנאי בלית ברירה. הבעיה: רשמתי אותה לשנה הבאה כבר בהריון לפעוטון שקרוב הרבה יותר לבית שלי, לגננת האחראית שם יש שם ממש ממש טוב (גם ממישהי שעבדה איתה), יש שם הרבה יותר פיקוח וגם ילדים גדולים יותר ככה שהיא לא תהיה הכי גדולה. הפעוטון הנוכחי הוא דו שנתי. רוב הילדים לא ישארו שנה הבאה ורק יצטרפו חדשים קטנים הרבה יותר אז לא יהיה מי ש"ימשוך אותה למעלה" מבחינת התפתחות וגם סשלב מסויים בטח יהיה לה משעמם (תסיים את השנה הבאה כבר בת שנה ו-8 חודשים). ממש לא נעים לי מהגננת הנוכחית. ואני לא יודעת איך ומתי להודיע לה שאנחנו רשומים לפעוטון השני (הגנים פה מכירים כולם את כולם והיא בטוח תדע שמאז ומתמיד היינו רשומים גם אליו). מה אתן הייתן עושות? מה הייתן אומרות לה ומתי מודיעות?
אמהותאמהות
💬3 תגובות