סיפור הלידה שלי- חלק 2 ב20:30 הייתה פתיחה 4, ב21:20 פתיחה 7!! סביבות חצות פתיחה 8-9 שנתקעה ככה שעות כי הילדה לא ירדה בתעלה. כל השעות האלה אני סובלת מכאבים משתקים בבטן התחתונה ממש ובעצם הפוביס כנראה מהסימפיזיוליזיס והגב פשוט פעם מכאבים. הדמעות זלגו בלי הפסקה. שינו לי תנוחה כל פעם והזריקו לי עוד כמה מזרקי אפידורל בלי שום הטבה. אני מתחילה להקיא כמויות היסטריות של נוזלים. רעידות קשות בכל הגוף באות והולכות, מזיעה ואז קר לי ואומרת להם שיש לי חום בדוק. ד״ר איבשין תפקדה כמיילדת שלי, כל לחיצה על הלחצן היא הגיעה, את כל הבדיקות היא עשתה לי ולא מיילדת, פשוט מדהימה! ליוותה אותי כללל הלידה. פתאום היא נכנסה יחד עם מיילדת והייתי לבד בחדר ואמרו ללחוץ. הייתי בטוחה שאני כבר בלידה אבל זה היה כדי להוריד את ואז׳י עוד בתעלה. פתאום נכנסה מיילדת אחרת, בדקה פתיחה ואמרה לי קדימה מתחילים. מסתבר שהיו מלא לידות והיא הייתה כוננית שהוזעקה יחד עם עוד אחת. ב3:15 התחלנו לידה פעילה. ביקשתי להוציא את האמהות ושרק בעלי ישאר איתי. ד״ר איבשין ביקשה להכין ערכת ואקום על כל מקרה על סמך הערכת המשקל של 3.572 קילו. לחיצות אפקטיביות בלי סוף והראש שלה תקוע חצי בחוץ ואני פשוט לא מצליחה להוציא אותה. רופא מצטרף עד סוף הלידה והמיילדת אומרת שזאת תינוקת של לפחות 4 קילו ואין מצב שהערכת הנשקל נכונה. הרופא לוחץ לעשות ואקום ורעות המיילדת המושלמת שלי התעקשה לחתוך במקום ושאנחנו נצליח בלידה רגילה. שמעתי ואקום ונכנסתי לאטרף לחיצות. הרופא לוחץ לי על הבטן לחיצות מפחידות וזה היה החלק הכי כואב בלידה, המיילדת חותכת, אני לוחצת באטרף ובעלי כבר בפאניקה כי הראש חצי בחוץ כבר רבע שעה ואין התקדמות. הרופא אומר שהיו צריכים לעשות קיסרי ומתחיל ללחוץ על המיילדת. תוך כדי אני בסרטים שבעלי יראה יותר מדי ואני מנסה לכסות את עצמי קצת והרגליים נופלות כי הן מרגישות כאילו שוקלות 100 קילו כל אחת. נזכרתי בשמן שקדים שהבאתי ובעלי הביא מהתיק. התחילה עם קצת ובסוף פשוט שפכה הכל עליי. אני חלשה מההקאות והחום והלחיצות ורואה שהצוות כבר ממש בלחץ ומדברים ביניהם כל פעם. ב4:06 לפנות בוקר של יום שני, כבר 39+1 נולדה הנסיכה היפה שלי במשקל 4.168 קילו!!! המיילדת צדקה, כל הערכות המשקל טעו ואמרו תמיד שזה לא מדויק כי הראש שלה מאוד נמוך באגן שלי ואין גישה. הלם! שמים עליי את התינוקת ואני פתאום קולטת כמה היא קציצי ולמה סבלתי כל ההריון, הצלעות כאבו לי, הכל כאב לי כללל הזמן וכולם אמרו לי שזה הריון ראשון ויעבור לי בהריון הבא. בכי של הקלה, נפילת מתח, התרגשות, לא מאמינה שהיא עליי ובסדר, כל כך פחדתי עליה כל הלידה וכמה גוננתי עליה כל ההריון. כל הקפדה אפשרית הקפדתי. החמרתי עם עצמי כל כך כל ההריון ברמה שאפילו הרופאה שלי צחקה עליי. זה רגע מטורף!! מרגש ברמות שאין לתאר, את מקבלת את המתנה הכי גדולה שלך ואת מבינה שיצרת חיים וכל הבדיקות, הכאבים, ההתרגשות והדאגה מגיעים לסיום.

דימום עזרה היה לי דם בניגוב מאחורה. אני יודעת שיש אופציה שזה טחורים (אע״פ שממש לא כואב או מציק לי). אני רק רוצה לוודא שדימום שמסכן את העובר זה אך ורק דימום מניגוב מקדימה. או שאולי אני כן צריכה לנסוע עכשיו לרופא ולבדוק את העובר?? כי אני מרגישה תנועות פשוט מפחדת שמשהו לא תקין קורה..

מישהי שקנתה מהם? ראיתי שהם סוגרים את החנות והכל ממש במחירים זולים, בגדי גוף 15 שקל סטים ב30 🙀נשמע כמעט לא אמין

זה הגיוני שאני בוכה כי בעלי לא מכין לי לאכול את מה שאני רוצה ? זה מעצבים או שזה טבעי???

שבוע 40- כל היום צירים כואבים בטירוף כל 15-20 דק מה הלאה? ללכת לבית חולים? כמה זמן יכול לעבור עד שהמרווחים יצטמצמו? זה כבר מתיששש

בננות קניתי את הקומקום של הבייבי קנדי הבריאותי משילב איך משתמשים בו? אני מרתיחה יש צבע אדום ומה אז? מתי אני בעצם אמורה ללחוץ על הכפתור של השמור חימום? בכל האכלה להרתיח? כי שזה ניהיה אפור בטמפ החדר זה עדיין קריר הבת שלי אוהבת את המטרנה טיפה יותר חמים מתי זה אמור להפוך לכחול? כי לא ראיתי שניהיה לי צבע כחול שזה בעצם הזמן שניתן להכין לילדה את האוכל אשמח לעזרה🙏🙏♥️