☰
ראשי
קהילה
שבועות הריון
קופונים והטבות
בלוג
דירוגים
מאגר שמות
מחשבונים
ראשי
›
קהילה
›
פוסט מספר 28891
משתמשת פורטי
18 בדצמבר 2017 בשעה 07:36
שבוע 5 שבוע חמש התקפים של דקירות בבטן התחתונה, יש סיבה לדאגה ? או שזה תחילת התפתחות של ההריון
הריון ולידה
💬
2 תגובות
תגובות (2)
משתמשת פורטי
18 בדצמבר 2017 בשעה 07:48
התרחבות הרחם, תקין
משתמשת פורטי
18 בדצמבר 2017 בשעה 11:09
במקרים כאלה גשי לרופא שתיהיה יותר רגועה
פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך
משתמשת פורטי
26 בספטמבר 2018 בשעה 17:14
omg הגיוני שיוצא לי חלב?? שבוע 26, הריון שני, לוחצת בעדינות על הפיטמה ולפתע יוצאות לי טיפות חלב בצבע לבן פנינה. שוק!! עוד מישהי חוותה את זה לפני הלידה??
הריון ולידה
💬
8 תגובות
משתמשת פורטי
30 בספטמבר 2019 בשעה 04:46
אפידורל סקרנית לגבי אפידורל .. מישהי לא ממליצה ? מישהי חוותה חוויה לא נעימה בגלל אפידורל ? אני רוצה לקחת בלידה ולא יודעת מה הכי כדאי
הריון ולידה
💬
10 תגובות
משתמשת פורטי
2 באוגוסט 2020 בשעה 04:56
מעבר מתמ"ל לחלב תנובה תינוק בן שנה וחצי ועברנו לחלב תנובה/טרה/ או מה שמוצאים בחנות...... צריך לחמם/להרתיח או אפשר לשתות קר??
אמהות
💬
5 תגובות
משתמשת פורטי
25 באוגוסט 2020 בשעה 19:04
לא קשור, אבל חייבת לפרוק אני חייבת לפרוק אז כותבת פה באנונימיות... מאז שאני זוכרת את עצמי ההורים שלי רבו. לא משנה מתי, לא משנה איפה , לא משנה מי היה בבית, חברות, שכנות, סבתא, רבו לפני כולם. שבתות וחגים היו בשבילנו חויה לא נעימה כי היה להם יותר זמן להיות ביחד ולריב (אבא היה עובד הרבה שעות בימים רגילים) איכשהו גדלתי, היו לי חברות טובות והשתדלתי לבלות בחברתן כמה שיותר. הקשר שלי עם אמא שלי אף פעם לא היה פתוח ורגשי. לעומת חברות שלי עם האמהות שלהן, הרגשתי שאני לא פתוחה איתה, לא סיפרתי לה דברים ולא שיתפתי אותה מה עובר עלי. אפשר לומר שדי הייתי מתמודדת לבד עם הכל... התחתנתי והמריבות לא הפסיקו גם לייד בעלי. היום ההורים שלי מבוגרים ואמא שלי מאד לא אוהבת להיות לבד שבתות. אז עד לפני תקופה היינו מגיעים, שומעים הרבה פעמים מריבות במשך השבת (לא, הם לא הפסיקו לריב גם בתור מבוגרים) ואז הייתי חוזרת הביתה בלי מצב רוח. לפני שנה וחצי החלטתי שאני לא רוצה יותר להתמודד עם זה, לא באתי יותר לשבתות. משתדלת לבקר באמצע השבוע. גם לא הרבה בכלל. אמא שלי כועסת שאני לא מגיעה. אני לא פתוחה איתה להסביר לה למה אני לא באה, למרות שפעם כן אמרתי לה דוגרי, אז היא ניסתה להגן על עצמה ולומר שזה כבר לא קורה. אני נמצאת עכשיו במצב שפיתחתי סוג של מחסום רגשי כלפיה, כדי לא להפגע. אם אני באה לבקר, זה רק כדי לכבד אותם, לא כי אני מתגעגעת. אז נהיה לי מין מחסום רגשי, מצד אחד זה טוב , כי ככה אני לא לוקחת קשה גם אם יריבו ליידי. מצד שני, אין לי שום רגש אליהם. מרגישה בעצם "יתומה חיה" איך שקוראים לזה. אבל, וכאן בא האבל הגדול, חסרה לי ממש דמות של אמא בחיים שלי!!! ילדתי לא מזמן, אין לי תמיכה של אמא. לא פיזית, רגשית! אפילו בדברים הכי קטנים אין לי דמות לשתף אותה , היא לא מתקשרת לשאול כמה הילד שוקל, איך הוא מתפתח, מתי אני חוזרת לעבודה. מבינה אותה מצד אחד, כי גם אני לא הרבה מתקשרת, אבל זה כדור שלג מתגלגל ואין לו סוף... מצד שני אני הרבה חושבת על איך אני עגלת את הילד, ככה היא גם גידלה אותי וזה לא פשוט. אז אולי אני כפויית טובה? טוב. חפרתי פה. לא יודעת אם יש פתרון. רק רציתי לפרוק....
אמהות
💬
5 תגובות
משתמשת פורטי
21 בפברואר 2021 בשעה 21:03
רגישות מטורפת בחזה ובפיטמות בפרט!!! הגיוני? שבוע 7+1
הריון ולידה
💬
9 תגובות
משתמשת פורטי
24 ביוני 2021 בשעה 09:50
מהבוקר עם כאבי ראש מה עושים? ממה זה נראה לכם כבר שתיתי יותר מחצי ליטר
אמהות
💬
6 תגובות