תדברי איתו ותסבירי לו מאיפה זה נוע , הכעס יעבור לו בסוף תארגני ארוחה רומטנית ותנהלי שיחה רגועה ותקשיבי לו כך שתיהיה בינכם שיחה קולחת וזורמת יהיה בסדר , בטוחה שאת יודעת איך לרכך אותו

אני עם לולה ... להתנצל זה לא חולשה ... תתנצלי על דברים שאמרת ותנהלו שיחה פתוחה וכמה על הדברים שמפריעים לך. בנוסף, תני לו לדבר על דברים שאולי מפריעים לו. הריון זו תקופה קשה לשניכם... למרות שרק את סובלת מתופעות לוואי.

מאז שאני בהריון בהחלט למדתי להתנצל כי אני פחות שולטת בעצמי/ברגשות שלי/במילים שלי. תראי אני לא יודעת מה היו חילופי הדברים בינכם אבל חשוב לזכור שגם לגברים מותר לכעוס עלינו ולהיפגע. אנחנו מסוגלות ממילה אחת לא לדבר איתם יום שלם, באותה מידה אם פישלנו קצת יותר להם גם לעשות עלינו קצת שרירים :wink: אל תחמירי עם עצמך, אני מבינה אותך מאוד ובעיקר גאה בך שעכשיו כשהרוחות נרגעו את יודעת להודות שטעית ושהדברים איבדו פרופורציה. ברגע שתודי בזה בפניו ותראי חרטה גם הוא ירפה. בהצלחה מאמוש וחיבוק גדול.

יקירתי, אם תעשי חיפוש פה בפורום של המילה "בעל" תראי כמה פוסטים של עצבים ומריבות עם הבעל יש כאן, כולנו עברנו ועוברות את זה. ההורמונים וההסתגלות למצב החדש מוציאים מאיתנו דברים לא נעימים. את יכולה להראות לו את הפוסטים האלה שיקבל פרופורציה. גם אני יצאתי על בעלי כמו פסיכית במהלך ההריון ומצאתי את עצמי מתנצלת כי הבנתי שהוא לא עשה כלום ואני רק מעצימה דברים ומתעצבנת סתם. אז.. לבעלה של כותבת הפוסט, אני פונה ללב שלך, אשתך הורמונלית ועוברת חוויה לא פשוטה שלא משנה כמה תנסה להבין אותה לא תצליח כי אתה גבר. תסלח לה ותכיל אותה ותזכור שזה לא אישי אלא פשוט פורקן של תסכול הורמונלי. (מקווה שיעזור)