חייבת עצה דחופה,מיואשת... היי בננות עגולות...חייבת את עזרתכן, אני נשואה פעם שניה וכרגע בשבוע ה 14 להריוני. הנישואים הקודמים שלי הייתי נשואה לבעל חרא שבעקבות ויכוחים בהריון פשוט קם ויזה אותי מחודש שביעי לבד עד חודש אחרי הלידה(וזה שחזרנו כי התחננתי אליו שיחזור,הייתי מפוצצת בהורמונים לאחר הלידה ובעקבות העזיבה שלו נכנסתי לדיכאון עמוק אחרי לידה). לאחר כמה חודשים התאפסתי על עצמי ,חזרתי לעצמי ועזבתי...לאורך הנישואים השניים שלי החשש הגדול ביותר שהיה לי הוא שוב פחד מנטישה,אני לא מאחלת לשום אישה בעולם לחוות את החוויה הזו לבד ונינטשת. חוויתי 2 הפלות ואני מאשימה את עצמי שזה קרה בגלל שאף פעם לא הייתי באמת בטוחה ואף פעם לא באמת רציתי, כאילו ששידרתי לזה לצאת לי מהגוף..וזה מה שקרה. בפעם השלישית נכנסתי להריון ושיתפתי את בעלי לאורך כל הדרך בפחדים שלי מנטישה בהריון ומזה שאולי גם הוא לא יצליח להכיל אותי,כי אני משתנה נפשית ואני באמת מרגישה שזו לא אני במהלך כל ההריון. ההורמונים באמת מוציאים ממני אישה אחרת.... הוא ידע כמה אני חוששת מהתהליך הזה שוב והחזיק לי את היד ,לא האמין שבעלי הקודם עזב והבטיח שאיתו זו תהיה חוויה מתקנת ולעולם לא יקרה.... אבל אתן מצליחות כבר לנחש?????? לפני שבועיים הוא פשוט לקח תיק ועזב לשבוע ימים ואז חזר, וגם לפני יומיים שוב במהלך ויכוח מטומטם ,אירגן תיק ונעלמו עקבותיו. אני שואלת את עצמי? למה? למה ככה? למה בהריון? למה כשלי אין לאן לברוח? אתן מתארות את תחושת התסכול שאני חווה? איך אפשר לנטוש ככה? למה שוב? כל היום אני בוכה ולא מאמינה שזה שוב קורה לי,הרי הוא הבטיח שלא משנה מה!!!!!! תמיד הוא הולך לאמא שלו. איך היא מקבלת אותו בכלל בבית? למה היא לא מעמידה אותו הדלת וצורחת עליו שיחזור הביתה לסגור את העיניינים עם אישתו. היא אובססיבית אליו והיה לה קשה לקבל את זה שהוא עזב את הבית ואותה והתחתן. אני לא אומרת שאני טלית שכולה תכלת,אני בלתי נסבלת,אני לא סובלת את עצמי עם השיגעון..אבל זה משהו ששנינו צריכים לעבור,העובר גדל בתוכי אני מתמודדת עם כל מה שמגיע עם זה...את זה ההליך שלך!!!!!!!!!! מה הבעיה?????בנות בבקשה תעזרו לי מה לעשות