עזרה בבקשה אני שבועיים אחרי לידה טראומתית עקב היפרדות שליה מלאה באופן פתאומי בשבוע 38. עברתי ניתוח מאוד קשה ובו איבדתי 2 ליטר דם התינוק נולד ללא דופק ונשימה .הונשם ובעזרת השם אחרי כמה דק התחיל לנשום. עזרו לי עם חמצן והיינו שנינו בבית חולים 8 ימים. ברוך השם התאוששנו מהר. הבטן שלי כולה היתה שטפי דם ובצקות בגלל הפיצוץ שקרה בפנים אבל מתאוששת יפה וזה בירידה משמעותית. העניין קיבלתי מנות דם בניתוח וביום השלישי הייתי עם חולשה נתנו לי עוד פעם דם. חזרנו הביתה ומאז את התינוק שלי אני לא עוזבת לשנייה.אמנם זה ילד רביעי אבל כל כך נקשרתי אליו ורחמתי עליו כי הרופאים כל הזמן אמרו לי נס שהיית בזמן הנכון כי זה היה ממש 2 דק מהגעתי לבית חולים ומיד הריצו אותי לנתוח בהול. התחלתי להניק מאז שהיה בבית חולים כל פעם שהיו קוראים לי מהפגיה עם כל הקושי והכאב שהיה בי ידעתי שהוא צריך אותי. היום אנחנו שבועיים מהלידה ומתאמול אני מרגישה אחרי ההנקה שהוא לא רגוע. הוא מבקש לינוק הרבה ואני מרגישה שהשד לא מספיק להתמלא. היום אחרי שהנקתי בעלי החזיק אותו לשניה ואז בכה ואמר לי שהוא מחפש אוכל. התפוצצתי מבכי אמרתי לו לך תקנה לו מטרנה אני מרגישה שזהו אין לי עוד חלב למרות שבילדים שלי תמיד הנקתי והיה לי חלב בשפע אפילו הייתי שואבת ומקפיאה. כל כך רציתי שאיתו אני אמשיך בהנקה כי גם כך עבר לידת טראומה .אני משתדלת לשתות מספיק אוכלת טוב בגלל שהיתה לי ירידה משמעותית בדם.אבל מרגישה שלא נותנת לו מספיק. מחר יש לי טיפת חלב אני מתפללת לראות שהוא עולה במשקל כאילו שהוא כן יונק מספיק.בוכה את נשמתי. 😢
הריון ולידההריון ולידה
💬14 תגובות

תגובות (14)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 ביוני 2018 בשעה 20:05
נשמע שאת עושה את המיטב וממש משתדלת שולחת לך חיבוק והרבה בריאות עברת לידה לא קלה..ויכול להיות שהגוף עוד תשוש ממנה..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 ביוני 2018 בשעה 20:16
בן מתוק את אמא מתוקה ואלופה!!! עברת חוויה טראומטית במובן הנפשי ובפיזי. אני בטוחה שהגוף שלך ילמד לייצר לפי הדרישה של קטני. אולי בגלל הניתוח והטראומה לוקח לגוף יותר זמן להסתגל? מחזיקה אצבעות להתאוששות מהירה לשניכם. תעדכני אותנו בכמה עלה במשקל? אה ושאלה: מה הסיבות להפרדות שליה? יודעים?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 ביוני 2018 בשעה 20:30
תודה בנות..נולד 3200 אחרי 8 ימים השתחררנו במשקל 3 קילו. מחר נראה בטיפת חלב הוא יהיה 10 ימים מהשחרור
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 ביוני 2018 בשעה 20:38
Michal לא ידוע. אני בשמירה משבוע 16 בעקבות צירים מוקדמים ושלית פתח שאז היתה נמוכה ואז קדמית. כל ההריון הייתי במעקב ובמוקד ובמיון. והכל היה תקין בבדיקות. בשבועות האחרונים הרגשתי שהבטן מאוד מתוחה ורואים עליה ורידים כחולים כאילו שהולכת להתפוצץ . לא התרגשתי כי הייתי כל שבוע במוקד ועושה מוניטור ואולטראסאונד לשקט הנפשי שלי והכל היה תקין. בשבוע 38 הגעתי למיון עם התקשות בטן ממושכת ללא הרפיה וכאבים חזקים שחשבתי שזה צירים מקדמי לידה. מיד נכנסתי לחדר מוניטור עם צעקות כאילו משהו הולך להתפוצץ כי הבטן היתה בטונוס גבוה ללא הרפיה והם עלו על זה תוך שניות. חיפשו מהר דופק במוניטור לא מצאו והובהלתי לחדר ניתוח בהרדמה מלאה. פתחו בטן ללא הכנה וללא סימנים וראו את מה שלא ציפינו היפרדות שליה מטורפת. התינוק שוחה בדם. הרופא אמר שהם הצילו אותו ממש בדקה 90 וטוב שזה קרה בזמן ובמקום הנכון. כי זה היה ממש באותה דקה שהתקבלתי במיון. שלא תדעו חדשות כאלה ושיהיה לכולן הריון קל ותקין ולידה קלה ובידיים מלאות. אבל באמת להקשיב לגוף שלכן ומה הוא משדר לכן אפילו אם זה לקפוץ למיון כל יומיים ולא להיות גיבורות ולחכות על להתבשל בבית

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך