סיום הנקה אחרי דילמות רבות, החלטתי להפסיק להניק... עם כל הקושי שבדבר, מקווה שאהיה שלמה עם ההחלטה. אמנם גם בלי הנקה יהיה לי קשה, אבל התסכול שלי הוא לגבי כמות האוכל שהיא צורכת. היא לא תמיד שובעת לי ואני מרגישה שאני כל היום מניקה. "שרדתי" שבועיים, היו פעמים קשות ופעמים קלות, התחברה טוב או לא הצליחה ואז נכנסה לאטרף והייתי חייבת לתת לה תמל כדי להרגיע. הרגעתי לנקודה שבה אני מחליטה להפסיק, וזה לא קל. לא כי אני מתחברת לזה, אלא כי אני יודעת שזה התזונה שהכי טובה לה. בנוסף לכך, המשפחה של בעלי עושה לי רע ואנחנו לא מפסיקים לריב, אז יוצא שאני בוכה עליה בזמן ההנקה, בוכה כשהיא ישנה, בוכה בכל רגע כי רע לי, ואז כשאני מניקה והיא לא תופסת אני נכנסת לתסכול גדול יותר. עוד רגע נכנסות לתקופת הגזים, וזאת תהיה תקופה קשה גם... וגם כאן אני חושבת שאהיה שלמה עם התמל כי אדע את כמות האוכל שהיא צורכת ולא אתן לה מעבר... אדע שהיא בוהה מסיבה אחרת ולא כי היא יונקת שעה ועדיין רעבה. מחכה למרשם של הרופאה לכדורים לייבוש, בינתיים ממשיכה להניק ומשתדלת להנות מזה עד הרגע האחרון. ❤❤❤