סיפור הלידה שלי יום רביעי בשעה 6 בבוקר התחילו טפטופים של מי שפיר, חשבתי שמדובר בבריחת שתן, החלפתי פד וחזרתי לישון. בשעה 8 כשהתעוררתי הייתה שוב את אותה התחושה אך שהפעם זה לא הפסיק ורק התחזק, הבנתי שמדובר בירידת מים. נסעתי לבית החולים, בבדיקה הייתה פתיחה של 1 וחצי . החליטו שלא משחררים והשאירו אותי במחלקת נשים. בשעה 18 בערב התחילו לי צירים לא סדירים שהלכו והתגברו והצטופפו. ניסיתי שלא לקחת אפידורל ולכן גם לא עשו איתי שום דבר. עד שנשברתי מהכאב ולקחתי בשעה 23 בערך אפידורל.. כלום לא התקדם ובשעה 2 נתנו לי זירוז. בשעה 6 בערך פתיחה מלאה. ומתחילים בשלב הלחיצות. בשעה 9:17 הנסיך נולד . הרבה תפרים, בצקות וטחורים אבל הכל מתגמד כשאני מחזיקה, מסניפה ומנשקת אותו. שווה כל טיפת כאב. ולכן בנות תודה על תקופה של 9 חודשים של הבנה, עזרה ותמיכה. מאחלת לכולכן לידה קלה וידיים מלאות