אני מאלה שלא מקיימת יחסי מין עם הבעל... אני רואה פה מלא בנות שרושמות על יחסים עם הבעל.. יש לנו ילד בן 3+ בבית. שנה שעברה הייתה השנה הכי קשה לנו כזוג החלטנו להרחיב את המשפחה. . אבל, ככה ה' רצה. 2 הפלות בשנה אחת בהפרש של חצי שנה אחת מהשניה. הראשונה היה הלם מוחלט, עשיתי גרידה, בזמן ההמתנה בחדר בית החולים פשוט לא יכולתי להסתכל על בעלי לא הבנתי מה קורה בכלל... בכיתי מלא, התחזקתי במחשבה שיש לי נסיך קטן בבית.. כולם אמרו לי,טבעי זה קורה.. אחרי חצי שנה,בום עוד סטירה,יש הריון.. מתחיל הפרשה חומה בקטנה, יום יומיים אחרי,הפלה טבעית... הכל יוצא לבד גושים של קרשי דם. חשבתי שאני הולכת להשתגע! קושי שלא ניתן לתאר במילים... הופנתי לכל הבדיקות האפשריות.. נתנו לי אור ירוק לנסות שוב מאחר והכל תקין. אחרי חצי שנה,שוב הריון הפעם בלי עין הרע תודה לאל ההריון מתפתח יפה .. ואני פחד ה' מהפלה.. כל יום שעובר החרדה עולה ועולה חודשים הלכתי על ביצים.. עם כל התופעות המאוד קשות שהיו לי לא סיפרנו לאף אחד,רק אני ובעלי.. רק אחרי שקיפות עורפית סיפרתי לקרובים ( אמא אבא וכו') כל בדיקות האולטרסונד תקינות לחלוטין תודה לאל. חלבון עוברי ללא שיכלול בתוכו של השקיפות עורפית גרם לרופאים שוב להכניס ללחץ..מי שפיר וכו'.. לא עושה כמובן מאחר ומבחינתי התוצאה אינה נכונה ללא שיכלול.. לא מבינים עד כמה ההריון חשוב לנו ובכל מקרה מה אקבל אגיד תודה.. ועכשיו עניין הסקס... מתחילת ההריון אני ובעלי קיימנו יחסי מין פעמיים.. ולא ממש מעניין אותי,לא מחפשת את זה.. הוא מהלחץ גם לא מבקש.. יודעת שהוא רואה סרטוני סקס וזה ממש לא מעניין אותי אגב.. אין סיכוי שבעלי יבגוד, הוא יודע את דעתי על כך וברגע הראשון שרק אחוז משהו,הוא אורז תיק וניפגש ברבנות.. סורי אבל דעתי היא, כאשר יש בעיה כל שהיא גם אם היא פסיכולוגית בראש כתוצאה משנה מאוד קשה שעברנו ורמת חרדה גבוהה מאוד בעקבות ההפלות הגבר צריך לחשוב על איך אני מפסיק לחשוב מלמטה... תודה למי שקראה , לא כולן יצליחו להתחבר לסיפור שלי אבל גם יש מקרים של חוסר סקס לחלוטין 😏