מרכידה כל כך לבד-פוסט פריקה מיום שלישי הדמעות לא עוצרות, לא מפסיקה לבכות. אני בשבוע 31, הריון שני ועם סכרת הריון מזריקה אינסולין. הריון ראשון הסתיים בקיסרי בשבוע 28+5, תינוק במשקל 1080 גרם של שלמות שהיום כבר בן 6. אז למה בכי? ביום שלישי נתקעתי עם הרכב, שעתיים על הבוקר המתנה לגרר בשמש הקופחת, ללא אוכל ושתיה ומתה לפיפי- מזכירה חוד שביעי עם סכרת. ובעלי איפה? במזגן במשרד, שולח הודעה: כבר גררו? אחרי שעתיים האוטו נגרר למוסך והגרריסט לקח אותי לעבודה, הגעתי רועדת ובוכה. התקשרתי לבעלי וצעקתי עליו שהוא דביל, שכל בעל אחר היה טס במונית להיות עם אישתו. הוא נעלב וניתק - הוא נעלב😱😱 בצהריים ממש לפני שיצאתי מהמשרד, בלי אוטו, עושה שמיניות למצוא מי שיוציא את הילד מהגן, נכנסת לאתר של מכהי לבדוק אם הגיעו התוצאות של איסוף שתן שעשיתי בשבת. אכן הכיעו, והתוצאה גבוהה, שולחת לחברה רואה שרושמת לי לא להילחץ אבל לרב מעיד על רעלת. ואני שוב מתחילה לבכות,שהרי הריון ראשון נגמר מוקגם בשל רעלת מוקדמת וקשה. שולחת לבעלי את התוצאות, והוא בוחר לא להגיב. למעשה עד 19:00 בערב שהגיע הביתה הוא בחר לא להגיב. וכשהתעמתתי איתו כשחזר הביתה הוא ענה: את מצפה שאשכח שצעקת עלי בבוקר וקראת לי דביל, ואתמוך בך? אני באמת לא מבינה? זו היתה בקשה מוגזמת ממני לצפות שיתמוך בי? שיעודד אותי? שירגיע אותי? אז בהתחלה הוא אצר שהיה "עומס" בעבודה ולא יכל להתפנות....עוד יותר הרתיח אותי שהעבודה יותר חשובה ממני ומהתינוק שלנו. ךמחרת, יום רביעי, הודעה מהמוסך שהלך המנוע, תיקון של בערך 5-6 אלף שקל- התגובה שלו- שהאוטו יושבת, אני לא מתקן. אמרתי לו שאם אין לי אוטו אני לא הולכת יותר לעבודה, כדי להגיע לעבוד אני צריכה לקחת אוטובוס לרכבת, משם רכבת לתל אביב, ושם להחליף עוד רכבת ומשם עוד אוטובוס. הוא לא הגיב- הוא פגוע שקראתי לו דביל אז הוא לא מדבר איתי. וביום חמישי עוד צרה - קמה עם דלקת חמורה ביותר בשד השמאלי, כולו אדום ושורף וקשה, מרגיש כאילו מישהו מדליק לי מצית על הפיטמה...אני בוכה כל הבוקר במיטה - מתפתלת מכאבים- הוא הולך לעבודה וחוזר שעה 8 בערב ופשוט לא מעניין אותו, עד היום, שבת, לא מעניין אותו, לא מדבר לא מתעניין , פשוט לא איכפת לו. אני פשוט לא מבינה למה אני צריכה לסבול את האדישות הזו, בא לי לארוז לילד וחי ופשוט ללכת. עוד לא עברה שנה מאז שאמא שלי נפטרה, העוגן שלי ואין לי בפני מי לפרוק את כל מה שאני עוברת. אני יושבת בסלון ומתייפחת מבכי והוא פשוט קם והלך למיטה. זה אמיתי?!?!?