מפחדת לכנס לדיכאון אחרי לידה..פורקת מהלב כל פעם שהיתי רואה. פוסטים של נשים שהיו רושמות דיכאון אחרי לידה וכו היתי אומרת לעצמי מה יש להם בכלל??? יש להם את האוצר הכי גדול שיש.. אני חיכיתי להריון הזה די הרבה זמן וברוך השם ילדתי בן בריא ואני מאוהבת בו באמת.. אבל פתאום אני מוצאת את עצמי.. מהלילה ועד אחרי צהרים רק מנסה להרגיע אותו מבכי או שהוא רוצה רק ידיים.. לא אוכלת.. לא שותה.. לא יוצאת מהבית.. אין לי עזרה בכלל.. בעלי בעבודה עד הערב חוזר גמור.. אמא שלי גרה בעיר אחרת .. 3 שעות נסיעה...אני ממש לבד .. הילד בגיל חודש.. ואני מוצאת את עצמי סביב השעה 1-2 בצהריים כבר מאבדת את הסבלנות בוכה מתסכול כי או שהוא בוכה או שהוא נרגע. לי רק על היידים..ובעלי לא מבין את התסכול שלי אומר לי "אבל כולם ככה,כולם עוברות את זה" הוא לא מבין שאני מרגישה חוסר אונים כי מה אני לא עושה לילד.. מקלחת להרגיע. עיסוים בבטן.. מאכילה בזמן וכמה שצריך.. אתמול היינו אצל הרופאה כבר פחדנו שזה משהו אחר .. וברוך השם אין לו כלום.. לטענת הרופא .. "תקופה שתעבור" ואני ממש ממש מותשת.. הגוף כואב לי .. לא ישנה בלילה.. לא ישנה ביום.. רק בערב יש לי הפוגה של 4 שעות רצופות שהוא ישן ממש טוב.. אז אני מתקלחת ונחה אבל לא ישנה בכלל.. איך מתמודדים? ל מה אני מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת להתמודד שקשה לי.. לילד שחיכיתי כל כך הרבה זמן מוצאת את עצמי ממש מתוסכלת איתו וחסרת סבלנות לבכי שלו.. סורי על החפירה אבל לא יודעת כבר מה לעשות איך משפרים רת ההרגשה הזו..ובנוסף לכל כבר חודש עם דימום שלא מפסיק ולא יכולה לקבל מגע מבעלי.. קשה ושוב קשה!