אני חושבת שאני משתגעת אני לא מצליחה לחשוב על משהו אחר חוץ מיזה שהאבא של התינוקת שלי שתכף תצא (חודש תשיעי) ישן בלילות עם מישהי אחרת.. נוגע במישהי אחרת.. זה דופק לי את השכל בקטע אחר ואין פשוט אין לי מה לעשות עם זה .. רק עצובה כל היום... אין לי מחשבות מפחידות אפילו מהלידה עצמה הדבר היחיד שאני שמהדהד לי כל היום בראש זה זה... גם אם היה לי כסף לטיפול אני לא חושבת שזה יעזור. אני תמיד מדמיינת שהוא ידפוק לי בדלת כשהוא יגיע לבקר את הילדה ושהוא יבוא עם החברה שלו,יש לי מחשבות על כל מיני סיטואציות עתידיות ואני מרגישה שבחיים לא אסלח לו על כל המצב הנפשי שלי... פשוט מתסכל אותי שהייתי בטוחה שהקשר הזה היה כל כך חזק ופתאום הכל משתנה... אפילו לא הספקתי עדיין להתגבר על הפרידה ועשר גיליתי שאני בהריון... אני לא חזקה מספיק בשביל זה :tired_face::tired_face: איך הוא מצפה ממני שאגיד לו שאהיה לקראת לידה...אני לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים אפילו. אני עכשיו באשפוז במיון ואין לי רצון לשתף.

נמאסס המצב של המדינה עם הקורונה על הפנים😞 לא משתפר רק הולך ונהיה יותר גרועע!! כברר נמאס מכל האווירה הזאתת 🙁

אשמח לשמוע אם נהוג ביום הולדת לפעוטון להביא משהו? הקטנים לא יאכלו עוגה אז תכלס זה לגננת. תודה מראש

בוקר טוב! האם מסתובב עכשיו וירוס הקאות? הבן שלי בן 9 הקיא בלילה ועכשיו שוב פעם. ויש לו מחר טיול שנתי שדיבר מזה המון מסכן מה עושים???

האם הגיוני שאחרי חצי זנה הטבעת אירוסין+נישואין לוחצת לי והגיע הזמן כבר להגדיל אותה? ממש מתה לחזור לענוד אותן אבל הן לוחצות ועד עכשיו אמרתי טוב נחכה עוד קצת אולי הן יעלו עליי כמו שצריך אבל לא...

חייבת לפרוק אני מרגישה שאני לא מעניינת את בעלי בכלל כל פעם שיש לו הזדמנות להיות בבית הוא מחפש לאן ללכת עכשיו לדוגמא אני לבד עם הילדים בבית והוא אצל סבתא שלו בשבת הולך לחברים, ביום יום חוזר מהעבודה הולך לפגישות עבודה בקיצור מחפש לברוח מהבית, וגם שהוא בבית או שהוא בסוני או בטלויזיה אין בנינו דיבור בבית בערב שבת כל אחד בחדר אחר לא אוכלים ארוחת שישי ועם אנחנו מתארחים אני והוא לא מחליפים מילה בנינו, ואת האמת לא בא לי לשנות את זה בא לי להתגרש שזה מה שאני הולכת לעשות אל זה כואב לי שזה ככה, שלא הלך לי בנישואים שאין בנינו אהבה כאילו ניכשלתי בחיים יש פה משהי באותו מצב שלי?