בחילות בשבוע 29 הבחילו חוזרות בשליש השלישי?? 😖😣

האגיס מידה 1 הבת שי בת 5 שבועות..שוקלת 4 קילו. יצא מצב שיושנת קצת יותר מ4 שעות ולא רוצה להעיר. וכולה ריח של פיפי. בהחלפה ראיתי שהטיטול ספוג ועבר לבגד הראשוני. זה לא אמור לספוג ליותר שעות??

פנים צריך לשטוף את הפנים של התינוק?אם כן האם עם סבון?

סיפור לידה קצת שונה, ובאיחור שיא 😜 אז אצלי הכל התחיל מרגע גילוי ההריון, אחרי 3 הריונות שאיבדנו ששניים מתוכם בסוף חודש רביעי בלי שום הסבר והבנה למה זה קרה.. בלילה לפני גילוי ההריון חלמתי שאני יולדת בן ועל הבוקר בלי שום איחור או תופעות לוואי עשיתי בדיקה שיצאה חיובית. ההריון הזה כל שבוע כלל נסיעה פעם בשבוע מהדרום לבית חולים שיבא. ושם היתה לי רופאה מלאכית שהבטיחה לי שהפעם אנחנו מגיעות לחדר לידה. הכל היה פיקס ולפי הספר עד שבשבוע 18 הגעתי לבדיקה השגרתית שלי והתחילה פתיחה פנימית של 2.5 סמ. הובהלתי לניתוח של קשירת צוואר הרחם וברוך השם במשך 7 שבועות המצב היה תקין. בשבוע 25 התחילו צירים שאפילו לא הרגשתי, שוב הבדיקה הרגילה של פעם בשבוע ואושפזתי, הצירים החמירו בלילה ואז חדר לידה... פתאום מגלה עולם שלם שלא הכרתי של תרופות לעצירת צירים, מגנזיום להתפתחות מח העובר, זריקות להבשלת ריאות, והרבה פחדים. מוניטור 24/7 מחובר לי לגןף וכבר יש פריחה בבטן אבל העיקר שיהיה לי בריא. לאחר שבוע שוחררתי הביתה והאמנו שזה מאחורינו, אבל שבוע אחר כך שוב הגענו לבדיקה השגרתית והשק ירד עד התפר, שוב אשפוז, ובאותו ערב התחיחו צירים שכבר לא יכולתי לפספס. שוב חדר לידה, זוב מגנזיום, שוב זריקה, שוב מיליון כדורים והרבה פחדים. יחידה 3 בשיבא בחדר לידה כבר היתה שייכת לי, שבועיים ברציפות עולה ויורדת מהיי ריסק ליחידה 3 ושוב כל הסרטים מחדש. לקראת שבוע 29 התפר נושר, הפתיחה 2.5 והרגל של השובב שלי כבר נמצאת עוד שניה בנרתיק. לא מתייאשים כי יום ברחם זה עולם!! שבוע 29+1 מחזירים מחדר לידה למחלקת הריון בסיכון כח כבר אין מה לעשות ואי אפשר לדעת מתי אני אלד. אינטואיציה חזקה שלי אומרת לי שמחר אני אלד, מאוחר בלילה לא ישנה, צירים כבר שבועיים כל 3 דקות, ובאותו לילה הרגשתי שזהו המים עומדים לרדת.. שולחת הודעה לבעלי שסליחה אבל אני מרגישה שזהו.. למחרת ב12 ירדו המים. חדר ניתוח להוציא את התפר שאם חלילה העובר יצא ישר קיסרי. לא יוצא והפתיחה נשארה 2.5 הצירים לא מפסיקים ובלילה מרגישה לחץ מטןרף, פתיחה 4 והנסיך שלי כבר חייב נשיקה מאמא, בדיקת פתיחה ותופס לרופאה את האצבע. קיסרי חירום, 2:02 בכי קטן קטן. 1.300 של שלמות שלא נותנים לי לראות כי מטיסים לפגיה, מזל שביקשתי לראות רןפא ילדים לפני והייתי מוכנה לזה. ערה כל הלילה עד שעה 10 בבוקר שמותר לקום מהמיטה. כאבי תופת אבל תופסת לאמא את היד ומתהלכת בכל הבית חולים שרק יתנו לי לראות אותו. חודש וחצי קשוחים בפגיה אבל ברוך השם ילד בריא וחזק, גיבור של אמא- עוז שלי. כשמו כן הוא. ❤ "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום. "

ביה"ח רמב"ם מישהי ילדה לאחרונה ברמבם בחיפה? מה קןרה שם מבחינת כמות היולדות והאווירה באופן כללי? איך הכל מתנהל?..

רופא נשים מכבי ראשלצ - עמרן דגן או אורן?? לסקירה והמשך טיפול עוברת לעיר