היי בנות מדובר במשהו אישי וכאוב תהיו רגישות כלפיי.. אני אשמח לחוות דעת נשית אוביקטיבית לגבי מה שאני הולכת לספר פה הבן זוג שלי ואני רבנו והוא קם והלך אני חשבתי שזה יהיה משהו חולף אבל כבר עבר חודש עברתי תאונה (שאני בהריון בתחילת חודש חמישי) ואמא שלו שגם לה הוא סוג של נעלם הייתה איתי בקשר ודאגה לי וניסתה להשיג אותו הוא נמצא אצל אח בעייתי שמסבך אותו הוא לא חזר אבל שאל עלי (לא מנחם) מפה לשם התחילו לי כאבים ופיתחתי חרדות בלילות ושלחתי לו הודעה מבלי לחשוב פעמיים שאני צריכה אותו ושיבוא שנלך למיון הוא ענה ישר(לתדהמתי) ופיתחנו שיחה קצרה אמר שלא ידע שעברתי תאונה אבל נעלם באמצע השיחה כלא היה ולא התעניין למחרת מה שלומי הוא עונה להודעות מדי פעם ונעלם הוא אמר לי שנצטרך לעבור לגור אצל איקס ואי לא משנה לא ארחיב שכללית מאוד קשה לו לצערי הוא קיבל דוגמא לא טובה וקשה לו להחזיק בעבודה מסודרת.. אמרתי לו שבסדר שאני מסכימה ושיבוא ושנדבר אני לא יכולה להרחיב אותו אבל מהשיחות הבודדות איתו מרגיש שהוא לא צלול תבינו לבד לאן אני חותרת ושהוא בסביבה לא טובה. הוא דיבר מלא שטויות שהולך לעשות כסף שהוא דואג לילד אבל בו זמנית אני מקבלת סינונים חוסר וודאות וחווה הריון ודיכאון לבד אני רוצה לדעת מכן נשים שאולי עברו משהו דומה גבר שהתחיל אולי להשתמש כך זה מתחיל? אני מרגישה אבודה אני שולחת לו הודעות ומקבלת סינונים על ימין ועל שמאל אין קול ואין מענה הוא נהיה גם שקרן ומבטיח שיבוא ושנדבר ונשבע לי וכל מיני כאלה אבל בפועל נשאר במקום שהוא נמצא בו(עם האח הבעייתי ובסביבה שלו) האם אני צריכה לוותר? האם הוא לא רוצה אותי בכלל? איך ממשיכים מכאן? אני כל הזמן מחכה לאות ממנו אני חושבת מה הוא עושה ונכנסת לחרדות ומצב רגשי קשה. בבקשה שזה יעבור.. הנשמה שלי כואבת זה הריון ראשון ולא מצליחה להנות ממנו😭 גיליתי כוחות עצומים בי כי הוא פשוט לא השאיר לי ברירה אבל קשה לי זה ממש סופר פה בצמצום. אבל תבינו בין השורות.. קשה לי לחשוף מעבר אני לא יודעת אם נוגע או לא, או שהוא פשוט נדפק..