בכל פעם שאני שמה את הראש על הכרית מתחילות המחשבות שאולי לא עשיתי מספיק והייתי צריכה יותר לבן שלי.. ורציתי להגיד לכן ולעודד מישהי שאולי במקום שלי אני בטוחה שכמעט כל אמא בעולם מרגישה שלא עשתה מספיק זה הלב האמהי תמיד חושבות שאולי היה אפשר יותר.. אומנם אנחנו ישנות עם רגשות אשמה אבל התינוק שלנו הולך לישון עם ביטחון שקט ואהבה עם אמא שיודעת לדאוג, להרגיש, ולהיות שם. הוא לא יודע מה זה “לא עשיתי מספיק” כי בשבילו את העולם כולו, גם בימים שאת מרגישה שלא היה לך כוח אנחנו קמות אליו גם כשאנחנו גמורות את מניקה/מאכילה, מרגיעה, מחבקת, מסבירה, מדברת, לוקחת אותו עלייך, מסתכלת עליו כאילו הוא כל העולם והוא מרגיש את זה זה מה שמעודד אותי כל יום מחדש אנחנו מהממות מגיע לעצמנו קצת חסד..