אן אני לא יודעת מה לעשות עם בעלי כבר אפסו הכוחות שלי. אני בחודש תשיעי שבוע 39 באמת גמורה מעייפות מנסה לעשות כל מה שאני יכולה כדי להתכונן ללידה, מנקה ומבשלת מה שיכולה. לבעלי אן גישה ואי לגנצחה רגשית בשיט לילד שלנו הוא בן ארבע וחצי. קלחתי אותו למרות שהיה לי קשה אבל בגלל שלא תפקדתי כל היום היה חשוב לי להיות איתו. אחר כך השכנה הביאה פיצה, אני לפני המקלחת אכלתי והטכלתי את הילד בקציצות.. אז בזמן המקלחת בעלי אכל את כל הפיצות והילד יצא והתחיל לבכות שהוא רוצה פיצה בצרחות. אנחנו לא מצליחים להקפיד על הילד שמירה של בשר וחלב ולכן זה לא משהוא שהוא כל כך מבין או פועל לפיו. נסעתי להרגיע אותו ראיתי שלא ילך, אמרתי לו שמחר אכין לו ושנגרמו כל הפיצות אצל השכנה. בעלי פשוט הסתכל עליו כשהוא בוכה וחייך ואמר לו אכלת בשר כאילו שהוא מבין מה זה בדיוק אומר, כשהילד בעצבים ובבכי. אחר כך לקח אותו למיטה כשהוא צורח והמשיך עם האכלת בשר שלו מבלי להסביר לו מעבר. הילד התחרפן קיבל מכה לא יודעת ממה ואשכרה שבר את הילד והוא שוכר לידו עם הטלפון ולא יודע בכלל מה קרה. באר לי להתגרש ממנו באמת כל פעם שני צירנכ טיפה עזרה הוא מחרבן הכל עוד יותר בלי טיפה של גישה לילד שלנו כבר לא סובלת אותו ומעדיפה שלא יהיה כי כשהוא לא נמצא הכל יותר רגוע. ואם זה לא מספיק בדרך הוא שואל את הילד אם זה קרה לו במקלחת כשצורה מאוד ברורה הוא התחיל לצרוח כשהיה במיטה ולא הצליח להזיז את היד, ואז עוד אומר לו תזיז תזיז אן לך כלום ונוגע לו ביד כמו מטומטם כשהוא באמת סובל . אני כולי מפחדת ללדת כי אני ליודעת שאן לי אף אחד להשען עליו!! בבקשה עצות כי אני באמת לא בטוב בכלל

צריך לצום לפני העמסת סוכר אוכל מים?