מרגישה שבורה ורצוצה, מרגישה מפח נפש בכל חודש מחדש. כל חודש מנסה, משתדלת, שותה ויטמינים, עושה כמה פעמים בדיקות ביוץ, עושים מה שצריך בזמן שמומלץ, מצפים, מתפללים ומתאכזבים. מקבלת את ה"בום" לפנים כי הייתי כל כך בטוחה שהחודש זה קורה...אבל זה לא... כמה שאני אומרת לעצמי שהחודש אני לא ארצה כדי לא להתאכזב כל כך קשה זה פשוט לא מצליח. לא יכולה להסתכל לצדדים מפחד לראות אישה בהריון. לא מסוגלת לדבר עם נשים בהריון. ברמת החברות, קולגות לעבודה, משפחה, סתם אישה ברחוב שעוברת עם בטן הריונית ואפילו נשים הריוניות בטלווזיה...זה ישר זורק לי בפרצוף החוסר שלי... מרגישה כאילו הפחד שלי מטיפולי פוריות חורץ את גורלי. חוששת מהזרקות הורמונים בעיקר מהבחינה הנפשית. לא מסוגלת לחשוב על הזרקות עצמיות בעיקר כי אני יודעת שנפשית זה מאוד ישפיע עלי... אני כל כך רוצה את זה אבל לא בטוחה שזה שווה את ההקרבה הנפשית שלי שעומדת מול זה...כל כך רוצה את זה טבעי וקל...