בת 3 שבועות עם שעות קשות קבועות בת ראשונה ובלילות היא מתעורררת כל 3 שעות פלוס מינוס וחוזרת לישון אבל החל משעה 3 בבוקר פלוס מינוס היא קמה לאכול אבל כשאני מחזירה למיטה היא בוכה ומקטרת ולא רגועה.. ואני לא מוצאת את הסיבה לזה שזה תמיד באותן שעות.. לפעמים היא נרדמת אחרי שעה פלוס וגם אז לזמנים קצרים ולא ישנה חזק.. לקראת הצהריים המוקדמות היא חוזרת לישון רצוף. למישהי יש רעיון למה זה קורה דווקא בשעות האלו? ייש פתרון או רעיון לפתרון?
אמהותאמהות
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 במאי 2018 בשעה 14:33
אני חושבת שהיא קטנה מידי בשביל שיהיה לה שעון מסודר לדעתי צריך לזרום איתה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 במאי 2018 בשעה 21:44
אין לתינוקות עד גיל 3 חודשים מושג אם יום או לילה.. אז תזרמי עם מה שיש, אי אפשר באמת לשלוט בזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במאי 2018 בשעה 03:58
חלק מהורות... היא עדיין ככ קטנה...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במאי 2018 בשעה 07:34
חידשתם לי... תודה!

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חייבת עידוד 😞 כי כבר כמה אפשר.. אני בשבוע 26, בימים האחרונים התחלתי להרגיש לחצים בבטן התחתונה , הייתי בטוחה שזה מחוסר שתייה או מאמץ יתר בעבודה. במהלך כל ההיריון אני ובעלי בילינו הרבה במיון , היינו מגיעים על כל דבר קטן וברוך ה׳ תמיד היו שולחים בטענה שהכל בסדר. ביום שישי, ערב שבת , הכאבים רק מתחזקים ופתאום לחץ בגב ובטוסיק, החלטנו לסוע למיון, שם אמרו שיש צירים ופתיחה של 2 ס״מ. הרגשנו שחרב עולמנו, בכי וחרדה , כל התכנונים שלנו לגביי הלידה המושלמת פשוט הלכו לפח. מגיעים מלא רופאים ומתחילים לספר לנו על התהליך הארוך והמורכב שהולך להיות לנו ואני מרגישה שאני כבר לא מצליחה לשמוע שום דבר, מסתכלת על בעלי, הבן אדם הכי חזק שאני מכירה בעולם מתפרק, אני רואה את החרדה והפחד בעיניו למרות שהוא מנסה להסתיר , מחבק אותי ואומר לי שהכל יהיה בסדר ואנחנו חזקים, ואני פשוט לא מבינה מה קורה פה. מיד זריקה להבשלת ריאות למקרה שהפיצית תרצה להיוולד, עירוי של מגנזיום ועוד תרופה נוגדת צירים. רופא ילדים מגיע לחדר ומספר מה קורה אם הלידה תתחיל הלילה או בלילות הבאים ואני עדיין לא ממש מצליחה להקשיב. בדיכאון וחרדה, לא מבינה למה זה מגיע לי, לנו. מפחדת כל כך. עברנו את הלילה ברוך ה׳, הפיצית נשארה בבטן, היא חזקה אני יודעת, היא לוחמת בדיוק כמו אבא שלה, היא לא תוותר. הרופאים אומרים שכנראה בשבועיים הבאים אהיה בבית חולים בהשגחה צמודה, וזהו זה כבר לא היריון רגיל , זה היריון בסיכון, צמד המילים שכל כך חששתי לשמוע😞 אף אחד לא יודע מה יהיה, מתפללים כל כך חזק שהיא תחזיק כמה שאפשר, סופרים את השעות והימים, כל שעה חשובה. תודה למי שקראה ❤️
הריון ולידההריון ולידה
💬20 תגובות👍6 לייקים